מוחעחע זה הבלוג של ה-שארוןן!

פעם, כשרציתי משהו, חשבתי שזה אבוד ואין מצב שאני אקבל אותו בחזרה.

אחרי כמה זמן הגישה שלי השתנתה וחשבתי אחרת, חשבתי שאם אני אחכה קצת ואתן לזמן לעשות את שלו אני אקבל את מה שאיבדתי בחזרה. בסוף יצא שצדקתי. הדברים שאיבדתי (אנשים...) חזרו אליי. כאילו שהם התגעגעו. ות'כלס איך אפשר לא??

אני לא אומרת את זה בקטע של אני הכי טובה וכולם אוהבים אותי אלא בקטע שעם הזמן מתגעגעים ושוכחים דברים שקרו בעבר..

יש רק 2 אנשים שיצא איכשהו שניתקנו קשר ועוד לא חזרנו אליו. שני אנשים שמאוד אהבתי לדבר איתם, ואותם בכלל..

עם אחד מהם הקשר נותק בצורה מפגרת. מישהי נכנסה לו למסן ומחקה וחסמה אותי משם..

עם השני זה עוד יותר מתוסבך..

אני יודעת שאני לא אנסה לחזור אליהם לקשר.

 ועם אחד מהם זה אפילו מאוד אפשרי. בעצם עם שניהם.

אני כ''כ רוצה לחזור ולדבר איתם. כמו שהיה פעם.

כנראה הזמן לא משפיע רק על הגעגוע של אנשים אחרים אליי אלא גם להפך.. וזה מה שאני לא רוצה.

אני שונאת להתגעגע אל אנשים. כי אני לא חושבת שיש ממש סיכויים שאני אקבל אותם בחזרה.