בוקר,
יש חופש וצריך ללמוד ללשון.
הדבר הראשון שעשיתי זה לראות סרט, החופשה של מר בין.
סרט גדול!
אחר כך הגעתי למסקנה שצריך להתחיל ללמוד.. וזה אומר שקודם צריך לעשות מקלחת טובה.
הכי כיף להתקלח ולשמוע מוזיקה, אז בזמן שחיפשתי דיסק טוב, מצאתי את הדיסק הכי טוב בעולם.
מצאתי את הסרט מחזור.
כל כך כיף להיזכר, ולדעת שאף פעם אני לא אשכח את הפתוח.
אלה היו 10 השנים הכי מדהימות בחיים שלי.
הכול התחיל בגן חובה, אמא ואבא צירפו אותי לבית ספר דמוקרטי שהוא: הפתוח.
בכיתה א' עוד אנשים הצטרפו. ונשארנו ביחד עד סוף ו'.
הרוב עזבו לרעות, כל מי שרצה להיות שם התקבל. 3 אנשים הלכו לראלי..
ועוד 6 נשארו בפתוח.
כיתה ז' התחילה, באו כל מיני אנשים. אנשים בחיים לא חשבתי שאני אלמד איתם.
חלק מהם היו סוג של פאקצות. אבל לא בדיוק. סוג כזה מוזר. שעזב בסוף השנה.
רק האנשים הטובים באמת באמת נשארו. לא שמקודם לא היו טובים.. פשוט היו כמה שלא היו משהו והם עזבו.
בסוף ח' עוד אנוש אחד עזב. אנוש מעצבן במיוחד P=
כיתה ט' התחילה, והיתה השנה הכי טובה בחיים שלי
היו לי כל כך הרבה חברים. כל כך הרבה מורים טובים. ולמרות שזה נשמע מפגר לחלק מהאנשים, זה באמת היה הבית השני שלי.
חוץ מזה (כן זה לא קשור..) היתה לנו את מסיבת הסיום הכי שווה בעולם! בחיים אני לא אשכח אותה. ואת הכול.
אף פעם לא חשבתי שאפשר להעביר את מה שאני מרגישה כלפי המקום הזה בפשוט לכתוב את זה. ובאמת אי אפשר.. כי זה אולי רק שמינית ממה שאני מרגישה כלפיי המקום הזה. הרי הייתי בו 10 שנים מחיי. אני שם מגיל 4. ואני הראשונה שסיימה את הכול. מגן חובה עד כיתה ט'.
במעבר לתיכון התחלקנו ל3 בתי ספר: ויצו, ליאו-באק ויגור.
כמעט כל מי שהיה ברעות עבר לויצו, וגם אני עברתי לשם.. אז יצא שלהיות שם זה כמו פגישת מחזור בשבילי. הרי אני לומדת שוב עם כמעט כל האנשים שהייתי איתם ביסודי ובגן..
אז פגישת מחזור ראשונה היתה. והיא תהיה שוב בעוד 20 שנה?? הרי החבאנו תיבה!!
מה עם השנייה?? צריך לארגן אחת כזאת. של מחזור א' של הפתוח.
מהר, לפני שאנשים ישתנו לגמרי..
עכשיו בלי שום קשר לעולם, אני הולכת להתקלח וללמוד..