יש אותי שמכירים ,

אז..אחרי המון זמן שלא כתבתי פה,פתאום הרגשתי צורך.. לא ברור למה.

קרו המון דברים מאז הפוסט האחרון, אני בצבא כבר חודשיים, חודשיים קשים מידיי שחישלו וביגרו אבל הייתי מוותרת עליהם בקלות.

ובעניין האוכל, לא אכלתי כל כך ולא מבחירה, פשוט לא היה לי מה. ועכשיו לחזור לאכול נראה מוזר וכולם מדברים על זה שמשמינים בסדיר וזה מלחיץ, ככה שגם המחשבות על אוכל חוזרות.

אני מתגעגעת לחברים הישנים, לחיים.. אני מרגישה כאילו החיים שלי נעצרו לחודשיים ועכשיו אני יכולה לחזור לחיות. וזה מוזר לחזור למקום שהשתנה כלכך.. מוזר שאנשים חיו ועשו דברים בזמן שאני הייתי בסוג של עולם אחר.. מוזר ועצוב.

אבל אני יודעת שיהיה בסדר. וחשוב לי לכתוב את זה פה כדיי לזכור.

דרך אגב, אבא שלי קורא כאן לדעתי.. אז היי אבא, תודה על "היושר והכנות" .