1/2008
פרק 10 וואוווהווו איזה כיף הגעתי לפרק 10!! כולם לקרא!!
"אין בעד מה. בשבילך אני אעשה הכל.." אמר ושם יד על הפה לא מאמין מה שהוציא מפיו עכשיו פעם ראשונה שהוא אומר למישהי משהו כזה . אינס חייכה "אני מודה לך טוב אני חייבת לנתק תודה לך עוד פעם היה כיף אתמול... וחבל שלא באת לרקוד איתי.. " אמרה ביל חייך שבכל זאת היא רצתה לרקוד איתו "כן.. בבקשה ותהני בפריז ... מתי את חוזרת?" שאל אבל בתוכו פחד להתגעגע עליה "בעוד שבוע יש לי צילומים ועוד פירסומת לצלם" אמרה היא יכלה לישמוע אתה האכזבה של ביל אפילו שזה היה בטלפון "אהה.. אוקי.. ניתגעגע עלייך חח.. ביי" אמר מחכה שהיא תגיד לו ביי גם "אני כבר מתגעגעת חחח.. ביי ביי" אמרה וניתקה משפטה האחרון הידהד 'היא מתגעגעת עלי!!' חשב לעצמו אחרי העצבים שלו השיחה הזאת היא היחידה שהרגיעה אותו...
פרק10
(ואווווו איזה כיף להגיע לפרק 10 חחח... פשוט זה הסיפור הראשון שאני רושמת והוא מגיע לפרק 10 )
"דייייי מספיק זהו אני לא יכולה לסבול את זה יותר!!" נשמעה צעקה בסטודיו ודלת נטרקת "אינס חכי ..." נשמע רוברט פותח את הדלת ורץ אחריה.
אינס נחתה בפריס הגיע למלון ולמחרת כבר התחילו הצילומים לאלבום שלה , אינס שנאה להצטלם מפני שהצלם שעבד איתה היה הכי מעצבן בעולם והיא שנאה לעבוד איתו ביגלל זה לא שמחה כשדיוויד אמר לה על הצילומים שיהיו לה.
"אינס חכי אולי אפש.... " רוברט רץ אחריה מנסה איכשהו לשכנע אותה לחזור לסט "אני אמרתי לא!!" קטעה אותו ממשיכה ללכת לכיוון יציאה מהסטודיו עדיין לבושה בבגדים שהלבישו אותה בשביל הצילומים וזה משהו כזה:
גופה היה הדוק במחוך הזה ולרגליה היו נעליים כאלו: 
והיא עוד הלכה עליהם כל כך מהר שרוברט אפילו לא מספיק אחריה
אינס יצאה החוצה לבושה ככה ומאופרת די כבד בעיניים ושיערה היה אסוף לפקעת מרושלת שממנה יצאו תלתלים ארוכים שהגיעו עד למותניה בחוץ היה גשם חזק אינס הייתה כל כך מעוצבנת שיצאה לגשם במראה הזה כמובן שהיא קפאה מקור אבל לא היה לה אכפת היא גם ככה הייתה עצבנית לא רק על הצלם הזה שצורח עליה כמו מפגר כאילו שתקעו לא בטטה בתחת אלא גם שלפני שהכירה את הבנים שזה היה לפני שבוע בערך היא הייתה במערכת יחסים שהתפרקה כאשר תפסה את החבר הזה שלה תוקע איזה מישהי בדירה שלה על המיטה שלה היא עדיין הייתה בטראומה מזה וביגלל זה היתנהגה קצת בתוקפנות כלפי טום בהתחלה כי שמעה שגם הוא משחק בבנות וכמו שכבר אמרתי היא שונאת גברים כאלה ויש לה בעיה לבטוח בגברים אבל זה בהמשך. דרך אגב הבחור הזה שבגד בה בצורה כזאת אכזרית היא בשבילו זרקה את ג'ימי .
טוב נחזור לעכשיו:
היא הלכה בגשם רטובה עם השמלה הגותית הקצרה הזאת שלא מחסה כלום עם מגפי הבלרינה האלה מועדת ובוכה. קיווין שומר הראש שלה אפילו לא שם לב שהיא יצאה מהסטודיו מפני שלא זיהה אותה עם הבגדים האלה.
כל ההתמוטטות העצבים הזאת התחילה בזה שהצלם המעצבן הזה שקוראים לו ז'ורז'יאן (גם כן שם) התחיל לצווח שהיא צריכה יותר איפור בעיניים אינס לא הסכימה הוא התחיל לצרוח עליה שאי אפשר לעבוד איתה ושהוא מחכה שהקונספט הזה כבר יגמר . בקיצור אחרי זה היו צריכות דוגמניות נוספות להצטרף לתמונה כדוגמניות רקע ותנחשו מי הייתה אחת מהדוגמניות הזאת שהאקס שלה בגד בה איתה והזדיין איתה על המיטה של אינס .
אינס החליטה להתעלם כי אם הייתה עושה משהו את הדוגמנית הזאת היו מוציאים לטיפול נמרץ. בקיצור הצלם התחיל עוד פעם ליצרוח על אינס "אי אפשר לעבוד איתך את מהממת אבל לא מנצלת את זה " ו "אי אפשר ככה איתך" בקיצור השפיל אותה. אינס שמה לב לדוגמנית הזאת שהתחילה לצחוק עליה הצלם התחיל לתת לה מחמאות לדוגמנית הרקע הזאת ולהשוות אותה לאינס שכאילו אינס לא יודעת לעבוד וההזונה הזאת יותר טובה מאינס היסתבר שקוראים לה ז'קלין והיא החברה של הצלם 'אוקי... אז הזונה הזאתי עושה הכל כדי לקדם את הקריירה שלה הא? אפילו שוכבת עם בן 50 ואפילו עם ה.. אקס שלי' חשבה אינס למראה ז'קלין מנשקת את ז'ור'יאן בן ה50.
דמעות עלו בעיניה הכל עלה מחדש כל המראה הזה של החבר שלה מזיין את ז'קלין אצלה בבית על המיטה שלה ביגלל זה היא מכרה גם את הבית היא לא יכלה לישון בבית שעורר בה טראומה כואבת.
היא המשיכה ללכת ברחובות הרטובים של פריז גשם חזק מכה בגופה הקר והיא כולה רטובה ונוטפת כאב 'כולם חושבים שאני מאושרת... עד כמה שאנשים יכולים לטעות' היא המשיכה ללכת ולמעוד במגפיים השוחרות ראשה כפוף ושערה רטוב וכולו על פרצופה. פניה שחורים מהאיפור הנמרח היא המשיכה ללכת רחוק מהכל..: מהכאב, מטעמם המר של החיים, מהקור ומהאהבה שחיכתה לה ממש מעבר לפינה.
"ג'ק אני לא יודע איפה היא!! היא ברחה החוצה ואפילו קיווין פיספס אותה אני לא מבין למה אתה מאשים אותי אני בסך הכל הסטייליסט שלה אני לא אמור להשגיח עליה זה קיווין אשם" אמר רוברט מודאג לאיש שהיה בצד השני של הטלפון "ברור שאני דואג..... לא היא.... לא היא לא תלך לאיבוד מה היא פעם ראשונה בפריז... תעשה לי טובה" רוברט היתווכח עוד עם ג'יק שהיה האמרגן שלה "אני מתקשר למישטרה! לא ואל תשכנע אותי ... לא.....לא איכפת לי מהתקשורת ולא איכפת לי מה יגידו" רוברט המודאג המשיך לצעוק בטלפון .
באותו הזמן בגרמניה בסטודיו צילצל הטלפון של דיוויד זה היה לילה . דיוויד לא היה בסביבה הוא שכח את הטלפון איפה שהבנים ישנו ביל ענה על הטלפון " הלו.." אמר ביל עייף "הלו?? דיוויד אני צריך את העזרה שלך בדחיפות!!" נשמע קול לחוץ של איש לא מוכר מעבר לקו השני "זה לא דיוויד זה ביל אתה רוצה שאני אמסור לו משהו או שאולי אני יכול לעזור?" אמר ביל בקול עייף מפהק ומנסה בקצת להרגיע את האיש הלחוץ
"אהה ביל הייי זה ג'יק האמרגן של אינס זוכר אותי? בקיצור היא נעלמה היא ברחה מהסטודיו הצילומים אנחנו לא יודעים איפה היא! אנחנו צריכים את העזרה שלך או של דיוויד אני עכשיו נימצא באמריקה ולא יכול להגיע לצרפת יש לי פה עיניינים ואתה יודע גרמניה זה רק איזה 3 שעות טיסה מצרפת ואמריקה זה בצד השני של העולם אז תבין אותי" ביל מיד היתעורר... " מה? מה אמרת ? אתה רוצה שאני אטוס לצרפת? בטח בטח אני אמצא אותה אל תידאג .. כן אני מיד נוסע לשדה התעופה. ביי" ביל היה מעוד מבולבל בבוקסר הוא עמד בחדר שינה הוא מאוד רצה לחזור למיטה אבל המחשבה שאינס יכולה להיות עכשיו זרוקה מאחת מסמטאות פריז גרמה לו כמעט לבכות ולפחד מאוד לשלומה. הוא היתלבש לקח את הדרכון שלו תיק קטן בו לקח רק מה שצריך ויצא מהסטודיו ניכנס למכוניתו ונוסע ישר לשדה התעופה . הוא עלה על הטיסה הראשונה לצרפת "הטיסה בעוד חצי שעה אדוני הגעתה בדיוק בזמן. הינה הכרטיס" אמרה פקידה נחמדה בקבלה "תודה" אמר ביל מתיישב באחד הספסלים מחכה למטוס.
שעת הטיסה הגיעה ביל עלה למטוס הוא ניסה לישון אבל אפילו שהיה עייף מת לא יכל לעצום עין וכל הזמן חשב מה יהיה עם אינס.
"ביל??!! מה אתה עושה פה??" שאל רוברט כשראה את ביל ניכנס לסטודיו "מה אני עושה פה..? אממ.. תן לי לחשוב.... הא אני יודע אולי ביגלל שאינס נעלמה!!" אמר ביל צועק בכעס את המילה אחרונה "הא? מאיפה אתה יודע? הממ.. בעצם זה לא משנה רק אל תגיד אף אחד!! אתה לבד נכון?" שאל רוברט "ברור למה רצית שאני אביא את טום?" שאל ביל בחיוך מאולץ "זה יכול להיות רעיון לא רע אבל אפשר להיסתפק גם בך" אמר רוברט מסדר את הצווארון של ביל ומחייך. ביל הדף אותו תופס את רוברט בצווארונו וכימעט חונק אותו "מה עשיתם לה?" שאל כשפרצופו קרוב ומאיים "למ... למה? את חושב שעשינו לה משהו? היא הרי כמו החברה.. הכי טובה שלי" שאל רוברט מפוחד ביל עזב אותו רוברט מיהר לסדר את צווארונו "אז למה היא ברחה??!!" אמר בטון גבוה ביל "זה זה... לא אני זה ז'ורז'י...אן.." אמר מפוחד מצביע לכיוונו של המשרד של הצלם המעצבן ביל ניכנס למשרד הודף את הדלת הוא ראה את ז'ורז'יאן יושב על הכיסא ועל בירכיו ז'קלין והם מתנשקים ז'ורז'יאן שם לב שביל ניכנס "היי לא לימדו אותך לדפוק בדלת??!!" צעק ז'ורז'יאן עם הקול המעצבן שלו "את! עופי מפה!" אמר ביל מצביע בצורה מאיימת על ז'קליןן היא יצאה מפוחדת מהחדר ז'ורז'יאןן היתפלא מהחוצפה של ביל שהוא בא ומנהל לו את העיניינים "מי אתה ומה את רוצה?" שאל ביל ניגש לשולחנו ותפס את ז'ורז'יאן בצווארונו "מה עשית לאינס?? למה היא ברחה בדמעות מהסטודיו?" שאל ביל בכעס "בדמעות?? חח.. חשבתי שאינס היא אשת הברזל לא?" ציחקק ז'ורז'יאן . ביל הידק את אחיזתו שהוא כימעט נחנק "תקשבי לי הומו מנופח..." התחיל להגיד ביל אבל ז'ורז'יאן קטע אותו "הומו? חח.. או לא אני לא הומו לפי מה שראית (הוא היתכוון לזה שהוא היתנשק עם ז'קלין כשביל ניכנס) אבל לפי הכתבות עלייך אני מבין שאתה בעצמך....." ביל לא נתן לו להמשיך הוא הביא לו אגרוף ז'ורז'יאן נפל על הריצפה ודם ירד מאפו "איך אתה עוד מעז לדבר?" אמר ביל בזמן שדורך על גרונו של ז'ורז'יאן שמוטל על הריצפה " אתה יודע אני לא מקומי ואם אתה לא אומר לי... עכשיו לאן היא יכלה ללכת אני אפליל אותך למישטרה על שאתה מתעסק עם קטינות" אמר ביל בזמן שדרך יותר חזק על גרונו של ז'ורז'יאן "מה?.... מאיפה הבאת את זה ?!!" אמר ז'ורז'יאן בולע את מילותיו כי בקושי יכל לדבר "חחח.. מה אתה חושב שאני לא יודע... אני מכיר את הז'קלין הזאת הנערה רק בת 16 ואתה כמה... 50? אני לא חושב שהמישטרה תאהב את זה" ז'ורז'אן ניראה מבוהל ביל ידע על ז'קלין וידע איך היא קשורה לאינס פשוט חודש לפני שהכיר את אינס הוא ניסה לברר הכל עליה וכך שיש לביל הרבה חברים שהם מקושרים עם אינס לו נודע הכל ועל איך שפגעו בה וביל ידע לפי עצמו שהוא בחיים לא היה סולח ולא מתגבר על דבר כזה .
"נו... אתה אומר לי איפה היא יכולה להיות או לא?" אמר לוחץ יותר חזק על גרונו. ז'ורז'יאן עשה תנועות עם הידיים שכן וביל הרפה קצת את רגלו
"אני חושב שהיא ברחוב סן מונמארט 15/9... יש לה חברה שם א..אז אולי היא אצלה היא לא מכירה את צרפת טוב אז זה המקום היחיד.. רגע לא.. אולי היא ליד המגדל אייפל היא אוהבת לטייל שם בפארק ליד . רו.. רוברט אמר לי תנסה לחפש בשני המקומות האלה" אמר ז'ורז'יאן בקושי נושם. "תודה"
אמר ביל יורד מצווארו של ז'ורז'יאן ויוצא ממשרדו.
" נו ביררת משהו?..... לאן אתה הו.." אמר רוברט כשביל עבר לידו בדרכו החוצה הוא ניכנס למכוניתו
"איפה היא יכולה להיות....אלוהים אינס איפה את?..."
הוא דאג כי זה כבר היום השני שלא מצאו אותה ולמישטרה לא רצו להודיע
"ביל תחשוב כמו אינס תחשבו כמו אינס ... לאן היית הולך?..."
תגיבו זה פרק ארוך וכתבתי אותו במשך 3 שעות!!
מגיבים... קדימה כולם!
J
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
oklo
