פיתאום היא יתנתקה מימנו .
רן לא הבין למה .
" אתה בטוח ? " שאלה שיראל .
מה יש לי להיות בטוח חשב רן , אנחנו לא מיזדיינים הרי רק יתנשקנו .
אבל שמר את המחשובות האלה לעצמו .
" למה את מיתכוונת ? " שאל בימקום .
" אתה יודע , אתה ולינוי רק ניפרדתם , לינוי חברה שלי "
" תיראי , היא זרקה אותי זה דבר ראשון , וגם בלי סיבה מוצדקת , וביכלל את ממש מוצאת חן בעיני . אני חושב שיהיה כדאי " אמר תוך כדי שהוא מלטף לה את הלחי .
חיוך ניצחון קטן ניראה על פני שיראל .
רן החליט לסיים את השיחה בנשיקה ארוכה ופרעית .
דניאל ישב על הגבעה .. ישב וחשב על הכול ,
על אביו . האבא הכי טוב שיכל להיות לו אי פעם , ואז כשניזכר באבא שלו מיד החליף את המחשבות על נדב חבר של אמא שלו .
הוא לא הבין למה היא עושה את כל זה . הוא היה אח יחיד הוא לא ידע מה זה ממש מישפחה .
כשאביו מת . הוא הרגיש כלכך לבד , אין למי ליפנות .
אמא של דניאל היתה מעצבת בגדים , וכול הזמן היתה שקועה בעיצוב ובחדר עבודה שלה ,
כימעט ואף פעם לא היתה להם שיחת ' אם ובן ' .
הבן אדם היחיד שיכל לדבר איתו זה או איתי ורן ואלכס או קורל .
לא היו לא ממש ידידות טובות , הוא הרגיש בלי קורל ריקנות .
הוא ישב וחשב ופיתאום היסתכל בשעון וראה שהשעה החופשית שאפשר ללכת בה הביתה יסתיימה וצריך ללכת לשיעור מתמטיקה .
היא שנאה את המגע שלו .. באותו יום בחדר המורים .. איך שהוא ניסה ליתקרב עליה איך שהוא ניסה לגעת בה .
הבן אדם הכלכך מגעיל הזה , היא שנאה אותו .. היא התגעגעה לרמי המורה בשנה שעברה זה שפיטרו אותו בישביל בני הסוטה המגעיל הנבלה .
קים ישבה בשיעור לא מפסיקה להביט במורה למתמטיקה בעינים שרוצות להוציא לו ת'דם ולתת אותו לחתולות שניפגעו מיקתא סטן.
היא שנאה אותו , כלכך שנאה אותו - אבל החליטה לישתוק .
בני הבחין שפעם הראשונה בשיעורים שלו קים שותקת , ואפילו לא עונה על התרגילים הקשים שבהם היא היתה מיצטיינת.
-
" הי שי ..." צעקה ענת לעבר רן .
הוא יסתובב ונישק אותה נשיקה קטנה בפה .
" אתה הולך הביתה ? " שאלה ענת .
" כן.. יש לי מלא שיעורים .."
" אוקי .."
" ענת .. יש לי משו להגיד לך "
הם נעמדו זה מול זה מביטים אחד לשני בעינים
"את אוהבת אותי נכון ? "
שאלה תפוקה חשבה לעצמה ענת אבל אמרה כצפוי
" שי , ברור שאני אוהבת אותך מה העינין ? "
" אני פשוט .. לא רוצה ליפגוע בך ב.."
" במה ? " אמרה ענת חסרת סבלנות
" אני כלכך שקוע בלימודים , בואי .. נוריד הילוך .. הפסקה .. פוסיק "
" אתה ניפרד מימני ? " רצתה לחתוך את זה מהר
" לא , לא אני רק אומר ...."
" אתה רק אומר שהלימודים חשובים לך יותר מימני "
" לא .. זה לא משאמרתי "
" איך אתה יכול להיות כלכך אכזרי " אמרה ענת מתחילה לידמוע
" ענת .. אני ניכשל בהכול .. אני תלמיד גרוע .. המורים מיתקשרים אל ההורים שלי .. אני רוצה לחזור להשקיע "
" מי מפריע לך ? "
שי פחד להגיד את . כי אז היה מבין שזה היה ניגמר סופית .
" אני פשוט רוצה לסדר ת'לימודים ונחזור, קצת הפסקה גם לך לא יזיק "
" אוקי ... כשתירצה שוב לשחק עם בובת ברבי שכמוני , רק תודיע " אמרה והלכה מישם .
שי לא הבין מה עובר עליה , הוא הרי ביקש קצת הפסקה , לא גט.
נטשה ואלכס יתנתקו מהנשיקה שלהם .
" אני אוהב אותך " אמר אלכס
נטשה השיבה את אותו הדבר
" תגידי .. מתי תבואי ליפגוש את ההורים שלי ? "
" אני לא יודעת .. אני מפחדת מאיך שהם יגיבו "
" מה ביגלל העבר שלך ? "
" כן .. אתה יודע לא ההיתי תמימה "
" מאמי , זה עבר די שכחי מיכול זה " אמר וחיבק אותה
" מה ההורים שלך יגידו על זה שאני ההיתי פעם ילדה מוכה .. " אמרה נטשה בין זרועותיו של אלכס
" מה ביגלל כול מה שקרה עם אבא שלך "
המחשבה על אבא של נטשה התחילה ממש להתריד אותה בימים האחרונים .
היא שנאה אותו , את זה שהרביץ לה בילדותה .
היא היתה כימעט על סף מוות , על שאמא שלה לכחה את עצמה בידים וברחה מהבית עם נטשה וסשה הקטנות באותן רק בנות
5-8 .
נטשה התחילה ליבכות ..
אלכס ראה אותה בוכה חיבק אותה חזק , כלכך חזק שלא רצה לעזוב.
הוא לא הבין איך בן אדם כלכך רע יכול לעשות דבר כזה לבת שלו . בימיוחד לחברה שלו לילדה שהיתה כול החיים שלו.של אלכס!
מקווה שנהנתם מהפרק (:
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
