הרגע הזה שבו נכתבו המילים: "וואוו, כמה זמן לא כתבתי פה.."
וואוו, כמה זמן לא כתבתי פה..
הרבה, אה?
אז מה גרם לי לחזור לפה? אחרי כל כך הרבה זמן?
אז זה העניין, זוגות שמתארסים. יש הרבה כאלה בזמן האחרון. ברוך ה'. זה ממש משמח.
יש זוגות שאתה מלא בשמחה בשבילם. ההרגשה היא כאילו עפים באוויר מרוב אושר. זה נהדר!
ויש כאלה.. יש כאלה שזה פשוט נראה מוזר...
הייתי גם בחתונות כאלה. חתונות שבהן נראה כאילו הכלה מתחתנת רק כדי להתחתן, וכל מה שהיה חסר זה החתן. בעוד שלדעתי ההפך הוא הנכון. פגשת אדם טוב ואהוב שאת פשוט רוצה לחיות איתו את חייך.
נכון, ההסתכלות שלי מאוד חיצונית ושופטת. יכול להיות שאני בעצמי נראית ככה, כשמי שמכיר אותי יודע שבל"חיות היא ההפך ממני, אבל אין מה לעשות. זה פשוט נראה ככה... פשוט נראה רע..
יש לחץ מאוד חזק בציבור הדתי להתחתן. לא סתם להתחתן, אלא להתחתן מוקדם. מי שרווק בגיל 30 נחשב לזקן הולל וכו'.. בעוד שבציבור אחר בארץ זה נחשב לנורמה. מצד שני, כשיוצאים למלא דייטים ופתאום פוגשים מישהו שמתאים.. זה לא מזוייף, כי פשוט לא פגשת עדיין מישהו שמתאים לך, לא יצא לך, אז עזרו לכם קצת והפגישו ביניכם. זה יכול להיות ממש יפה, לא?
טוב, פשוט אכתוב את זה וזהו. יש אנשים שמשחקים דמות מסויימת כשהם יוצאים. הם לא בדיוק הם אבל כן הם. הם מצחיקים יותר, חכמים יותר, דוסים יותר, ותרנים יותר, אדיבים יותר...
ומה אם הם יבחרו להתחתן על סמך זה? בן/בת זוגם תבחר אותם כי הם "רציניים"- למרות שזו מסכה, והם יבחרו את החצי השני כי היא "עדינה"- כששוב, זו ההצגה לצורך השיווק העצמי? זה עלול להיות אסון!!!!
אנשים שלא מתנהגים כמו עצמם, ומתארסים, ומתחתנים, בעוד שחבריהם יודעים מי הם באמת. ודי מפליא שהארוסה גרמה לו להיות כזה רציני..
ואולי אני פשוט יותר מדי גאוותנית והשוואתית, ובטוחה שהאמת נמצאת אצלי?
שסיפור החיים שלי הוא הטוב ביותר..?
ארגזים
מילים ולחן: שי גבסו
ילדים בני עשרים מתחתנים
שוכרים אולמות אוכל צלם חיים
זה לא מטריד אותי
אני ארזתי כמה ארגזים בחיים שלי
ויצא לי להכיר כאלה שאורזים
פעם בכמה חודשים
ראש העיר מזמן הודיע על חלוקה של חלומות
בתי הסוהר מלאים אדם שמוצאים בין השורות
תשתי את הקפה שלך
ותצעקי עלי שאני לא מבין
תגידי - המוות הוא לא הכל בחיים
אני אלך לסופר אקח כמה ארגזים
אשים שם כמה דיסקים אוכל צלם חיים
את יודעת זה לא מטריד אותי
אני ארזתי כמה ארגזים בחיים שלי
ואת אמרת שאת רוצה חתונה גדולה
עם מוזיקה טובה שאיש לא ישכח
ואני בין כל האנשים נותנים לי כסף וחיבוקים
נעלם בין האורחים שלך איפה אני ואיפה הם
איפה אני ואיפה הם
איפה הם ואיפה אנחנו
איפה אני ואיפה את
אז חזרתי מהעבודה עברתי דרך העיר
ביקשת שאקנה מתנה שלט בשביל הדלת
ששם יהיה כתוב "כאן גרים בכיף"
ואז שרון דיבר על חיים ממוצעים
רגע לפני שהשתנו אצלו כמה דברים
וכולם שרו בטלוויזיה הספידו את המתים
שכחו את העוני שמתחת לקו החיים
והם הולכים לסופר לוקחים כמה ארגזים
שמים שם אוכל
את יודעת זה לא מטריד אותם
הם ארזו כמה ארגזים בחיים שלהם
ואת אמרת שאת רוצה חתונה גדולה
עם מוזיקה טובה שאיש לא ישכח
ואני בין כל האנשים נותנים לי כסף וחיבוקים
נעלם בין האורחים שלך איפה אני ואיפה הם
איפה אני ואיפה הם
איפה הם ואיפה אנחנו
איפה אני ואיפה את