(בשבילי).
בשבוע הזה ירדתי עוד קילו והעליתי חזרה.. ושוב הורדתי טיפה.
בכל מקרה אני כרגע על 52.7.
למישהו יש טיפים לאיך לשרוד את הסופ"ש המטורף?!
אני תמיד מפחדת משישי-שבת כי אני יודעת שאלה הימים שבהם אני אוכלת.
ואוכלת באמת, בכמויות שלא יביישו אף אחד.
השבוע שלי נראה בערך 5 ימים של ירקות ועוד איזה מעדן, וכשבא הסופ"ש.. :\
עבר עליי הרבה.
לא יצאתי לטיול צופים.
החלטתי יומיים לפני הטיול סופית שאני לא אצא אליו.
ולא בגלל האוכל - להפך, דווקא בבית אני אוכלת יותר ובצופים כמעט ולא.
פשוט נמאס לי מכולם.
הגעתי לשלב שאני לא רוצה לראות אף אחד כבר,
ונמאס לי מהכל.
ובמיוחד מהבית, שאימא שלי בודקת לי את הצלחת כל הזמן.
ובגלל זה גם מצאתי לי עבודה שבה אני כמעט לא בבית,
אבל בחמישי-ראשון (הימים של הטיול) לא עבדתי כי לא קבעתי משמרות לימים האלה.
וזה נתן תירוץ לאימא שלי להשגיח עליי.
אני מאוד השתניתי בחודש-חודשיים האחרונים.
מילדה שקראה בלוגים של אנורקסיות ולא הבינה איך אפשר:
לעשות ספורט כ"כ הרבה, לא לאכול כמעט..
לנערה שרק מחפשת מתי אפשר לדחוף הליכה של שעה או ביקור בחדר כושר,
ושבימים כתיקונם (=ימים ללא בולמוסים, שלצערי תוקפים אותי די הרבה..) לא אוכלת.
מילדה שרק מחפשת את הקרבה הזאת לאנשים,
ורק מחפשת איפה להראות את עצמה ולהופיע,
לנערה שלא מעניין אותה כלום ורק דופקת משמרות.
יש לי בדיקת דם מחר,
ואני ממש מפחדת.
מפחדת שיגלו..
למרות שאכלתי כ"כ הרבה ב-4 ימים האחרונים.
יאללה, היום ב-10 וחצי הליכה עם אח שלי.
אני חייבת לסדר לעצמי את הראש,
להפסיק עם הבולמוסים,
לדאוג לצופים וללימודים.
יאללה.
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
