לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Way

אני והחלום שלי...אנה הפכת לחיי.

כינוי:  * Perfection *

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007

Here Im...


אני כמעט ולא מעדכנת..

ממש אין לי זמן.. ועוד במיוחד שאימא היקרה החרימה לי את המחשב בחדר = אני יכולה להשתמש במחשב הכללי רק שהבית ריק..

אז.. איך עבר עליי הזמן הזה?

 

נשברתי.

אכלתי ואכלתי..

אבל למרבה ההפתעה לא עליתי. אני עכשיו 52.5.

בכל יום שקמתי חשבתי לעצמי: היום אני שומרת..

ובכל יום שמרתי יפה מאוד ואז אחה"צ/ערב טחנתי כמו בהמה..

ולא עשיתי כמעט ספורט.

אבל לפחות נשארתי במשקל ואני לא צריכה להתחיל מחדש.

 

אבל היום?

זה היום..

בכל פעם שאני נמצאת וקוראת אצלכן ורואה את התמונות..

יש לי פרץ אדיר של מוטיבציה.

אז היום אכלתי 260 קלוריות -

7 עגבניות שרי (30 קל')

סלט עגבניות שרי (20 עגבניות, כפית קטנה של שמן, לימון, זיתים, אבקת שום ומלח - ממלא ולא משמין! מומלץ!)

ופרוסה קטנה של לחם עם ריבת תותים :| (100 קל'..)

שאני ממש ממש מתחרטת עליה..

 

 

 

והשבוע הגזמתי יותר מדי..

אחרי שאמרתי לעצמי שאסור לי ללכת בפני חברות/משפחה עם בגדים צמודים,

הלכתי לביה"ס עם בגדים ממש צמודים וכולם פשוט הסתכלו עליי בשוק..

וחברות שלי איימו שהן יילכו לאימא שלי והכל..

דייייי אני פשוט חייבת להפסיק עם הפוזה.. ח=י=י=ב=ת!!!

מי שצריך לדעת שרזיתי אני אתן לו לדעת.. (לדוגמה מישהו שאני דלוקה עליו בטירוף..)

 

 

 

המטרה הראשונה שלי היא להגיע ל-45 קילו.

ולמי שהמשקל נראה נמוך, הוא ממש לא. אני 1.59,

ככה שגם במשקל 45 עדיין יהיה לי צלוליטיס מגעיל בירכיים.

עובדה - הרגליים שלי ממשקל 60 עד עכשיו כמעט ולא השתנו.

 

אחרי ה-45..מה יהיה?

אבל אני יודעת שאני לא אוכל להפסיק..

כי אם אני אוכלת כל דבר קטן זה משפיע.. וישר מעלה לי את המשקל באופן מטורף..

התקופה הזאת שאכלתי ונשארתי בערך במשקל הייתה בזכות זה שכל הזמן הייתי בתזוזה,

בלי דקה לנשום.

מה יהיה אח"כ?

 

 

 

אני פשוט לא יכולה יותר עם האנשים שסביבי..

אימא שלי כ"כ מעיקה ודאגנית.. וחברות של כ"כ לא אמיתיות..

אני לא יכולה כל הזמון להרגיש כ"כ נחותה על ידן וכ"כ לא קשורה..

נמאס לי שהן עושות ממני מטומטמת ומתייחסות אליי כמו זבל.

או לפחות ככה אני מרגישה.

ואני עדיין לא בוכה.

לא בוכה. לא בוכה.

עד מתי אני אשאר ככה? רובוט חסר רגשות..?

רובוט.. הכינוי שהמציאו לי בחטיבה.. אחת שלא יודעת לבכות..

אפילו אם כואב, והוו הווווו.. כמה שזה כואב.

אתם באמת לא מבינים שכל מה שאתם אומרים, אפילו בצחוק,

חודר לי ללב כמו סכין. אנימרגישה ממש איך הלב שלי מתכווץ.. אתם לא יודעים? לא מרגישים?

לא מ ב י נ י ם ? !

 

 

:\

 


 

אה, ואיזה אחת שהעירה לי על זה שרזיתי התחילה לדבר איתי על דיאטה..

בקיצור חברה שלה ירדה 20 קילו, ובזמן הירידה היא קבעה לה יום אחד,

שבמשך הארוחת ערב היא יכולה לאכול מה שהיא רוצה - אפילו פיצה או משהו אחר משמין..

פעם אחת בשבוע לארוחה אחת.

ולא רק שהיא לא עלתה, היא ירדה.

וזה הפסיק לה את הבולמוסים.

חשבתי לנסות את זה..

אולי ככה אני באמת אפסיק עם השטויות!

 

3>

נכתב על ידי * Perfection * , 20/12/2007 20:26  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל* Perfection * אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על * Perfection * ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)