מספר שורות אבודות

היא חיכתה ליד התחנה שיערה הארוך היה אסוף לקוקו הדוק היא לבשה מכנסיי ג'ינס צמודים שנכנסו לתוך מגפיים גבוהות
היה לה מעיל בצבע בז' היא נראתה כל כך אלגנטית כל כך נשית
הוא ראה אותה מחוץ לחלון בעבודה הוא ישב על כיסא המנהלים שלו והביט בה דרך החלון עוקב אחריה מזיזה שערה סוררת לאחורי האוזן

התבונן בה מביטה בעוברים והשבים.
הוא ראה איך קפצה פתאום כנראה מהרטט של הפלאפון כי מיד אחרי זה היא נרגעה וענתה לשיחה
היה נראה שמדובר בשיחת עסקים מאחר שפניה לא הביעו שום התגרות או חיוך. מהחלון הוא ראה אותה מנתקת את השיחה ומחזירה את הפלאפון לכיס המעיל.

פתאום החל לרדת גשם

היא מיד רצה לתוך התחנה כדי לא להרטב אך לא היה מקום היא נשארה בחוץ מסתכלת למעלה כמעט ועיניהם נפגשו
אך הוא זז מיד הצידה כדי שלא תוכל לראות אותו..

הוא החליט שהוא יורד לדבר איתה אולי להזמין אותה לכוס קפה פעם אחת
אך הוא ראה מהחלון דמות מתקרבת אליה.. לא היה נראה כאילו היא מכירה אותו אך משהו משך אותה אליו
הוא הציע לה מטריה

הם החלו לדבר והוא ראה אותה דרך החלון צוחקת ומסתכלת על אותו בחור

לבסוף הם עלו על מונית יחדיו

והוא לא ראה אותה יותר

אני חושבת שהגיע הזמן לעזוב

איני רואה כבר שום תועלת במה שאני עושה

אולי הגיע הזמן להגיד שלום ולקיים את הפרידה האחרונה

אולי הגיע הזמן לסגור את הספר עם הכריכה העבה לקום מהכיסא ופשוט לעזוב

חבריי עמיתיי ידידיי וקוראיי היקרים

נעמתם לי מאוד אף על פי שאחדים הייתם

אני עוזבת ומי יודע אולי לא רק את ישראבלוג..

אני מאחלת לכם בהצלחה בכל אשר תפנו בכל אשר תלכו

מי ייתן ועטכם(או מקלדתכם) ישאו פרי ותהיו מרוצים מכל פוסט שיתפרסם

מי ייתן וכל פוסט שיפורסם אצלכם יהיה מלא משמעות וכל מה שתחפצו.

שלכם תמיד

סי!

always si!