מספר שורות אבודות

לא יכלתי לומר לו מילה

ומילים לא היו חסרות לי באותו רגע

יכלתי לומר לו כל כך הרבה דברים

המילים עמדו לי בשורה כמו במפקד

מוכנות לצאת בכל רגע מפי

אך לשוני בגדה בי

היא נעשתה יבשה וכבדה

מילים

בראש הכל מסודר

הכל מושלם

הכל מתוכנן

כשזה יוצא מהראש זה מתפזר לכל עבר

ואני צריכה לאסוף את זה בחזרה

לפי הסדר

וחלקן הולכות לאיבוד

או משתנות

לעתים נדירות מה שיוצא מהראש החוצה חוזר למה שהיה בהתחלה

אחרי שאתה מבטא אותן הן משנות משמעות משנות סדר

לפעמים אין בהן היגיון

לפעמים זה מתבלבל

המילים הולכות לאיבוד

מילים אבודות!

היא חיכתה ליד התחנה שיערה הארוך היה אסוף לקוקו הדוק היא לבשה מכנסיי ג'ינס צמודים שנכנסו לתוך מגפיים גבוהות
היה לה מעיל בצבע בז' היא נראתה כל כך אלגנטית כל כך נשית
הוא ראה אותה מחוץ לחלון בעבודה הוא ישב על כיסא המנהלים שלו והביט בה דרך החלון עוקב אחריה מזיזה שערה סוררת לאחורי האוזן

התבונן בה מביטה בעוברים והשבים.
הוא ראה איך קפצה פתאום כנראה מהרטט של הפלאפון כי מיד אחרי זה היא נרגעה וענתה לשיחה
היה נראה שמדובר בשיחת עסקים מאחר שפניה לא הביעו שום התגרות או חיוך. מהחלון הוא ראה אותה מנתקת את השיחה ומחזירה את הפלאפון לכיס המעיל.

פתאום החל לרדת גשם

היא מיד רצה לתוך התחנה כדי לא להרטב אך לא היה מקום היא נשארה בחוץ מסתכלת למעלה כמעט ועיניהם נפגשו
אך הוא זז מיד הצידה כדי שלא תוכל לראות אותו..

הוא החליט שהוא יורד לדבר איתה אולי להזמין אותה לכוס קפה פעם אחת
אך הוא ראה מהחלון דמות מתקרבת אליה.. לא היה נראה כאילו היא מכירה אותו אך משהו משך אותה אליו
הוא הציע לה מטריה

הם החלו לדבר והוא ראה אותה דרך החלון צוחקת ומסתכלת על אותו בחור

לבסוף הם עלו על מונית יחדיו

והוא לא ראה אותה יותר

אדים מעל כוס חמה של קפה

עשן מעל סיגריה במאפרה

שני כיסאות ריקים

נשב על הרצפה ונשתוק

נביט בה עומדת על הקצה

ידיה פתוחות לרווחה

הרוח מבדרת שיערה

היא נשענת קדימה

נופלת בשקט

רגע לפני הפגיעה בקרקע

היא יוצאת מגופה

תופסת את עצמה בידיים

ומניחה אותה ברכות על הדשא.