אוקיי, זה התחיל ככה.
אחרי כמה שעות היא רצתה לשמוע אותו.
התיישבנו יחד ליד הפסנתר ובאתי להתחיל לנגן.
אבל לא... כמובן, פחד במה ועוד יותר נורא, פחד מאימא.
עזבו את זה שלהראות לאימא מילים שכתבתי על אהוב ישן זה קצת מפדח,
עזבו את זה שלהשמיע לאימא מנגינה שאני בעצמי חיברתי זה קצת מפדח,

אימא שלי מוזיקאית.

היא בעצמה כותבת שירים.
היא מוזיקלית ברמות מטורפות והדעה שלה זה הדבר הכי מפחיד בעולם.
בטח היא תחשוב שהשיר שלי דבילי ולא מורכב.
או בטח בסוף אני אזייף וכמובן שהיא תקלוט, כי אימא שלי לא יכולה לפספס זיופים.

היא גם לא הכי מתחשבת בקטע הזה.
לא הייתה לה סבלנות אלי והיא לא הבינה בכלל את הלחץ שהייתי בו.
רק רצתה שאני אשמיע לה כבר.
נו, ככה אימא שלי תמיד מתנהגת...

רארררררררר איך אני אמורה להשמיע לה את זה?
אני ככ רוצה לשמוע את הדעה שלה עליו...
ונראה לי שקצת איכזבתי אותה ברגע שקמתי מהפסנתר ואמרתי "די, אני לא רוצה להשמיע לך."

תעזרו לי,

שרניקס.