אתמול נסענו להרצאה/פרזנטציה/דיון על פלסטין. הדיון היה תחת ניהולו של סאמי, תלמיד פלסטינאי מרמאללה, ועוד שני אנשים רנדומלים שכנראה מתעסקים רבות בסכסוך וביקרו לאחרונה בפלסטין.

סאמי התחיל בהרצאה, סקירה הסטורית זריזה (מיותר לציין שסאמי הוא אחד הנואמים הכי טובים שיצא לי לשמוע). לא עוברות יותר מחמש דקות ואחד המנוכחים בקהל, כתגובה למפה שנראתה במצגת: תמונה של מדינת ישראל, בתקופת האימפריה העותמאנית צבועה בירוק ומסומנת כפלסטין" קם וצעק "that is not true! this map is a lie! there was no palastine!" סאמי נהג בקור רוח וענה "thank you, thank you very much" והמשיך. הרגשנו כמובן שאם אנחנו מקשיבים ושותקים, מקובל יהיה שכל אדם אחר ינהג כראוי" היו עוד מספר תקריות חוזרות ונשנות שנענו בתגובות תוקפניות מצד שאר הקהל בסגנון "אם אתה לא רוצה להקשיב אתה יכול לעזוב" שאלו נענו ב"this is America!" כמובן, התירוץ לכל דבר.

בכל מקרה, לקראת סוף ההרצאה אחרי שכבר אספנו לא מעט נקודות שברצוננו לומר בזמן הדיון אחד הנואמים דיבר על הדעה הישראלית הרווחת. הזדעזעתי לשמוע משפטים כמו "if you'd talk to the Israelis they would tell you" צמודים לדברים שרובנו איננו סוברים כך. הוא דיבר על הכבוד להתגייס לצבא, שהרי שכח מזמן. הוא דיבר על צ'ק פוינטס כצורך בסיסי, שהרי כולנו כבר יודעים שגם אם הם היו נחוצים מלכתחילה שהרי עכשיו הם גורמים להתהליך הפוך שמגביר את הפורענות. הוא דיבר על התנהגויות בלתי נאותות של חילים במחסומים כשגרה יומיומית. "הם יתנו לך לבחור פתק, שיגיד מה יקרה לך". חיכיתי בסבלנות, הרמתי את היד, קיבלתי את רשות הדיבור, נעמדתי ואמרתי:

,hello

my is Anna, im a student in UWC-USA. originaly from Tel-Aviv.. (pause) Israel. turning my look onto him

...I think that

אמרתי כמובן שאירועים כנ"ל לא מקבלים תמיכה מהממשלה, או מהצבא, או מאיתנו, כשהם מתגלים לעיתונות. חיילים נענשים וגם מפקדים וכבוד- אף אחד לא מקבל.

ציינתי שהצבא הוא מנדטורי, ואל לנו לשכוח שהמתגייסים הם נערים בני שמונה עשרה שכרגע סיימו את הלימודים התיכוניים, בלית ברירה (בין אם הם רוצים ובין אם לא), הולבשו במדים ונשלחו למחסומים. כולנו בני אדם.   

והנה תם לו עוד שיעור הסטוריה. אני חייבת ללכת.