חזרתי, ככדי להשתלט לכם על המוח,
ולהוציא אותכם מדעתכם. אבל בעיקר, להעביר את הזמן D:
אולי אני אסגור כשתיגמר השביתה,
או שאני אמצא משהו מועיל לעשות עם החיים שלי.
אבל היי, נחמד לי.
עריכה:
שכחתי לציין, שאל תפרסמו את הבלוג,
(זה גם אומר לא לשים אותי ברשימת הקוראים, לתת קישור, וכ'ו...)
ואל תדברו עליו, כי..לא באלי.
לא שאני כותבת פה משהו סודי כ"כ,
אבל בכל זאת. (:
________________
אתם יודעים חשבתי על זה,
וכאילו..כל מי שאני מכירה בערך, הוא כ"כ בר מזל.
(חוץ משקד, היא לא אוהבת שוקולד!! אהההה!!! )
בעצם אולי זה כן מזל. :\
אהה, על מי אני עובדת..><'
כאילו..יש לנו חיים ממש טובים.
ואנחנו פשוט לא מעריכים את הדברים הקטנים,
אבל יותר קל לחשוב מה היה יכול להיות.
היום קמתי בבוקר, והרגשתי כאילו אני סבתא-גל,
וביקשתי מאלוהים לחזור להיות בת 13, ולחיות את החיים כמו שצריך O:
וואו זה היה מוזר.
אולי רק דמיינתי את זה, (נו, בטח..) אני מדמיינת מלא דברים,
כנראה שדמיינתי את זה משומקום, אבל תחשבו שנייה עליכם,
סבתים וסבתות..שרוצים לחזור להיות בגיל 13,
והנה, אתם עכשיו פה, כל החיים לפניכם.
אז זו לא בדיוק משנה אם דמיינתי את זה או לא,
כי אני חושבת שהבנתם את המסקנה הברורה,-
אני כ"כ מוזרה X'D
(מודעת, מודעת.)
אומייגוש!! מפריד O:
הדיסק של שרק מביא מזל. שמעתי אותו,
ובדיוק קראתי על זה שהשביתה תימשך, הידד לשביתה 3:
אני ממש לא מבינה את הילדים האלו שמתגעגעים לביצפר.
"משעמם בבית."
כן..ובביצפר, פשוט אקשן מטורף.
___________
אוף התרוששתי, אין לי שקל.
מה אני אעשה עם עצמי?
__________

זו רק אני, או שהבלוונדינית שמה באמצע נורא דומה לביל?! O:
סינמה ביזאר (אופל, אמרתי שאני אראה לך..)
אמ...איוו? X:
וכאן נגמר הפוסט הדבילי הזה (:
ואני קמה מחר בשמונה,
אז אני אפרוש >>'
אה ו..דניאל מעצבנת.