הצד האחר

תמיד בימי הולדת יש מין מלנכוליה כזו

זה לא משהו מוגדר

יש משהו ביום הולדת שגורם לך לעשות חשבון נפש כזה

אפשר גם להרגיע ולהגיד שזה סתם עוד יום כמו כל יום אחר, כל יום אתה מתבגר בעוד יום, ושנה זה פשוט אוסף של ימים שבני האדם הגדירו.

מה אני רוצה לשנות בשנה הבאה, מה אני רוצה להשאיר ועושה לי טוב

איפה אני מרגישה שאני צריכה להשתפר ואיפה אני מודה לעצמי ומעריכה את עצמי. 

תכלס הכל טוב.. הכל סבבה.. הכל רגיל.

אני לפעמים מלקה את עצמי על זה שאני ככה כי יש אנשים עם צרות כל כל הרבה יותר גדולות ורציניות מאלו שלי.

מדהים כמה כל אחד מאיתנו נמצא בבועה של עצמו וכמה כל החיים הם פאקינג פיקציה של המוח שלנו.

כמה אנחנו ממציאים ובודים ומשכנעים את עצמנו ומביאים עצמנו למקומות שאילולא אנחנו בחיים לא היינו מגיעים אליהם.

כמה הכל לא באמת קיים ולא באמת נכון וכמה הכל פשוט לא אמיתי.

מה כן אמיתי כבר?

קשה לדעת להפריד