חיוך של אושר(:

"אני צ'כה ללכתת.." הסתובבתי והוא אל היה בחדר.

חישפתי אותו בבית הגדול הזה ואל מצאתי אז שארתי לו פתק

' אורוש אני חייבת ללכת ..מצטערת.

נדבר יותר מאוחר3>'

ויצאתי.

_____

"הנה אני יציג לך את אהבת חיי"

"איך קוראים לה ?"

"מתן היא שלי!"

"בסדר אור תירגע..אז איך קוראים לה?"

"עדי."

הם נכנסנו.

"איפה היא?! חהה ברחה לך" אמרה מתן

פרק 6

"ילדה בת 16 וחצי בשם ליאב נעדרת מביתה כבר יומיים"

הכתבה בטלויזיה.

אחרי שחזרתי מליאב יצאנו לחפש אותה בכל מקום .

לא דיברתי עם אפחד ביומיים האלה.

או שחיפשנואותה..הינו במשטרה.טלפונים או זגורה בחדר שלי עם עצמי חושבת.בוכה.

"אנחנו נמצא אותה!" אמרתי מנסה לעודד את אמא שבכתה בסלון מול ההחדשות.

"אני יודעת..אני כ"כ מתגעגעת"

"גמאני אמא..גמאני" אמרתי מחבקת אותה ותומכת.

טלטלטלטלטל..צלצל הטלפון של הבית

"הלו?" ענתה אמא.

"יש חדש?"

"האא טוב.."

"מתי אתה בא?"

"ב-6?"

"בי מותתק."

"אבא?" שאלית א אמא אחרי שסיימה.

"כן..הוא במשטרה בודק איתם"

"טוב אמא אני הוכלת לחדר כל דבר תגידי."

נכנסתי..שכבתי על המיטה שומעת את "i still" של הבקסטריט בויז.

who are you now?

are you still the same or

did you change somehow?

what do you do

at this very moment

when i think of you?

and when i'm looking back

how we were young and stupet

do you remmber that?

no metter how i fight it

can't denay it

just can't let you go

i still need you

i still care about you

though everything been said end done

i still feel you

like i'm right beside you

there still no word from you

השיר הזה גרם לי לבכות..'אני מתגעגעת אלייהצ כ"כ' כמה שהיא

קרצייה מפקירה ומעצבבנת היא אחותי.

 במשפט האחרון 'אבל עדיין אין שם מילה ממך' של הפזמון הרגשתי מועקה.

'אני חיבת ללכת לחפש! לומשנה שכבר כיסינו הכל אני חייבת'

סגרתי את האמפי החלפתי בגדים ויצאתי.

איפה לא הייתי...בגינה  אצל החברים שלה לשמוע אם הם גילו משו בים

בבצפר שלה..בקניון...

היא לא שם!

חזרתי הבייתה ב-22:00 עייפה מתה.. אמא ישנה ואבא היה עם אלעד ניסה להרדים אותו

שאפילו הוא ההי עצוב בגלל ליאב.

נכנסתי להתקלח וישר למיטה..הייתי כל כך עייפה.

לפני שנרדמתי הסתכלתי בפלא לראות מה השעה והיו לי 10 שיחות שלא נענו מלירון נטלי ואור.

ו-2 אסמסים מאור ונטלי.

אור- "מאמי אני דואג לך איפה את? שמעתי מה קרה אני מצטער.אני רוצה להיות שם איתך"

נטלי- "עדידי אנחנו רוצות לעזור מחר נבוא אלייך בבוקר!"

שמתי על שקט והלכתי לישון.

הרגשתי רטט בגב זה עיצבן אותי בסתובבתי ונפלתי מהמיטה.

'אוך טלפון מטומטם:\'

"הלוו?"

אמרתי בקול עצבני ועייף.

"עדיי! סופסוף לשמוע את הקול שלך..אומנם עצבניי אבל עדיין(:"

"האא לירונוש בגללך נפלתי מהמיטה"

"חח איך את מרגישה?"

"מתגעגעת אליה..לא חשבתי ששלושה ימים בלעדייה יראו לי כמו נצח."

"אני ועדי באות עוד מעט אלייך."

"אבל רק בוקרר.!"

"מותר שלי עכשיו כבר 15:00"

"מההה?!"

צחרתי בעודי מסתובבת בבית לראות אם מישהו נמצא.

ולא אפחד לא היה.

"טוב מומזנות לארח לי חברה כמו תמיד[:"

"עוד חצי שעה אצלך בה ביי"

החלפתי בגדים התארפתי וישבתי לראות טלויזיה..ונזכרתי

 תגייבוו! לפחות תירמו משו קטן שאני ידע שאתם קוראים!

(:

3>אוהבת.