חיוך של אושר!!
כבר אין לי מוטיבציה לכתוב..אני כל הזמן מתבעסת שגמככה לא קוראים וזה..
בבקשה תגיבו מיצידה תירשמו "." רק שאני ידעע שאת קוראים.
"טוב מומזנות לארח לי חברה כמו תמיד[:"
"עוד חצי שעה אצלך בה ביי"
החלפתי בגדים התארפתי וישבתי לראות טלויזיה..ונזכרתי
"ילדה בת 16 וחצי בשם ליאב נעדרת מביתה כבר יומיים"
הכתבה בטלויזיה.
דמעה זלגה אח מהר ניגבתי אותה..יהיה בסדר אמרתי מסתכלת על התמונה של
כל המשפחה ועלה לי רעיון.
פרק 7
ישבתי חושבת איך אני מתחילה לסדר את הרעיונות בראש שלי.
התקשרתי ללירון.
"לירוני?"
"הא קוקי..אנחנו עוד 10 דק' יוצאות."
"לאלא תקשיבו ישלי רעיון איך למצוא את ליאב!"
"וואלה באמת? מה הרעיון?"
"הרעיון הוא..."
אמרתי והיה צילצול בדלת..
"שנייה לירון"
'מי זה יכול להיות?!' חשבתי
פתחתי את הדלת וראיתי את ליאב עם בגדים מלוכלכים נראית ממש חלשה וחיוורת.
"ליאבבבבב" צרחתיי והדמעות עמדו בעניים!
כל כך נבהלתי.
משכתי אותה והשכבתי אותה על הספה בסלון.
"את בסדר?" אמרתי מלטפת את ראשה..
היא לא ענתה .הרבה דמעות זלגו לה מהעניים.
"ליאב..? מקרה? את יודעת איך דאגתי לך?"
אמרתי וחיבקתי אותה.בכינוי ביחד.
הבאתי לה כוס מים ואז נזכרתי שלירון בטלפון "לירוןן ליאב פהה" צרחתי אבל
היא לא הייתה שם.
"ליאב תספר לי מה קרה לך?"
"א...אנ.אממ..אני...הלכתי לידיד שלי ושחזרתי..א..אנ.."
היא אמרה ודמעותת זלגו בפנייה וחנקו את גרונה.
"תספרי לי מאמי" אמרתי והחקתי לה את היד.
"אנסו אותי" היא אמרה בקול חלש.
"מההה?" צרחתי והיא רק בכתה.
בגלל זה הבגדים שלה היו קרועים.
חיבקתי אותה חזק חזק עד שנרגעה.
"מי זה? הוא עקב אחרייך? איך ברחת?"
התחלתי לשאול אותה הרבהה שאלות.
"ני רק רוצה לכת להתקלח" אמרה נגעלת והלכה להתקלח.
צלצול בדלת.
פתחתי ולירון הייתה שם "הכל בסדר?" היא אמרה מתנשפת.
"ליאב חזרה"
"מהה? מה קרה לה ? איפה היא?"
"לירוני אני צריכה להיות איתה..אני יספר לך אח"כ טוב? תודה שבאת! "
אמרתי חיבקשתי אותה והיא הלכה.
"אמא"
"מה מותק?"
"אמ....לי..ליאב..חז..ר.ה" אמרתי מגמגמת"
"דדדדדדדדדדדייייייי את צוחקת עליי?!"
"היא פה אמא"
"מה קרה לה? אני עכשיו באה!"
"אנ..א...אנסו...א..."
"אנסו אותהה?" אמרה אמא בבהלה שגרמה לי לבכות היא נשמעה כ"כ עצובה וכואבת.
"טוב אני באה ביי"
__________
"אור.?"
"הא נטלי מה קורה נשמה?"
"בסדר מה איתך?"
"גם"
"שמעת מעדי?"
"לא ואת?"
"לא ממש...אני דואגת להה!"
"גמאני..לא דיברנו מאז שעברתי לפה"
"הא כבר עברת?"
"כה..והיא באה אלי ו..."
"אתם ביחד?!" התפרצה נטלי.
'היא חברה הכי טובה של עדי..היא בטווח סיפרה לה' חשב אור.
"היא לא אמרה לך? " "התנשקנו.."
"לא היא לא אמרה לי..משו עובר עלייה:\"
"נו זה בטח כל הקטע עם אחותה.."
"שמע ישלי ממתינה אני ידבר איתך אח"כ"
"הלו"
"נטלייי ליאב חזרהההה!"
" באמת מתיי?"
"לוידעת לפני כמה דק'..באתי לעדי שהיא הייתה שם!" אמרה לירון בלחץ.
"מה מה קרה להה?"
"אמממ..אנסו אותה...אבל שתקי אל תספרי לאפחדד!"
"ומה עם אור? הוא דואג!"
"מה אור קשור?"
"הם א..אמ...התנשקו.."
"טוב..אממ תחכי שעדי תגיד לו.." אמרה לירון באדישות וניתקה.
___________
"איפה הבת שליי?!" נכנסה אמא בסערה הביתה.
"אנחנו בחדר של ליאב."
"בת שלי הכל בסדר?" אמרה אמא מלטפת אותו מחבקת חזק ולא עוזבת.
ליאב הייתה מש חיורת.בחיים לא ראיתי אותה ככה..כל השמחת חיים שלה נעלמה.
"נשמה שלי תספרי לי מקרה" אמרה אמא בדאגה.
" חזתרי הבייתה ממש מאוחר ממור אחרי שהייתי בטיילת עם ליטל ועברתי מאחורי הבית של שניר [ידיד שלה] והיו שם כמה נערים בערך בגיל שלי או קצת יותר..בהתחלה חשבתי שהם אחלה וזה אז הם קראו
לי ובאתי ואז הם התחלו לגעת בי ולנסות להפשיט אותי .הם היו שיכורים. ניסיתי לברוח ואחד מהם תפס אותי והשכיב אותי על הריצפה ו.." אמרה והתחילה לבכות.
הייתי חייבת לצאת החוצה לנשום אוויר. כבר כמה ימים אני סגורה בבית דואגת מנותקת מהעולם.
"אורוש?"
"האא עדידוששש"
"מה קורה מאמי?"
"מצויין איך את מרגישהה?"
"בסדר..שמעת שליאב חזרה הבייתה?"
"כןן ייא אני שמח בישבילך !"
"תודה..מ'אתה עושה עכשיו?"
"כלום חושב עלייך..(: למה?"
"חח סתם באלך להיפגש?"
"כן אני באמת צריך לדבר איתך.."
"עוד חצי שעה בגינה לייד נטלי?"
"איפה שהקיוסק של מוטי?"
"כן..ביי מותק."
התארגנתי ..ליאב באה לדבר איתי ואז הלכתי לאמא.
"אמא אני הולכת לגינה עם ידיד."
"לא את לא יוצאת!!"
"מה לממהה?"
"לא עשית כלום היום..מה את חושבת שנאי יכולה לעשות הכל?!"
"מזה לא עשית כלום אמא עשיתי הרבה שטפתי כלים שטפתי ת'חדר שלי מאת רוצה?"צעקתי כבר.
"אל תצעקי עליי! זהו את לא יוצאת!"
"יאללה מי זואל אותך בכלל" אמרתי ובאתי לצאת.
"תעצרי" היא צעקה לי והמשכתי ללכת.
היא סובבה אותי ונתנה לי סטירה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: