היום יום חמישי. חזרתי מבית ספר ואני שפווך. המצב רוח שלי עולה ויורד כמו גרףף .
מחר יומולדת לרותם, המקלט בקושי מסודר, לא קנינו כלום ואני מקווה שמישה שימעון ואלכס יביאו כסף.
בינתיים אין לי כסף ואני מנסה לעזור לרותם, עד כמה שאפשר. היום בצהוריים אני מקווה שאנחנו נילך לעשות קניות
כי למיכאל יש מבחן ככה חשוב וככה חומר , אז נקווה שהוא יפנה שעתיים מהחיים שלו. וחוץ מזה
אתמול באימון משהו רצה לרצוח אותי, משהו ששונא אותי , בסוף כל העצבים יצאו עלי מכל הצדדים. כולם הוציאו עלי את העצבים בערב וזה כולל גם את אמא שלי שניכנסה לקריזה.. היום אני מרגיש כל כך רעע רציתי להקיא בבוקר. הגעתי למועד ב' של אנגלית בשעת 0
בלעע זה היה גרועע ו.. כואב לי הראש ואני רוצה למות..מחר אני מקווה שהכל יהיה בסדר..
אמא שלי אמרה לי שאני צריך ללמוד כמו חרשןן, יום שבת כניראה אני נוסע למעלותת עם ההורים וזה עוד לא בטוח...
יום שני אני מתכנן לבוא לכרמיאל להפגש עם יעלל , כי המצב הרגשיי שלי על סף קריסההה. לא ראיתי אותה כבר שבוע ואני מרגיש שהקשר מתחיל להתנתק ואני כל כך לא רוצה שזה יקרה, ככל שאני רואה אותה פחות אני יותר מוציא את התיסכול שלי על אחרים. מעכשיו אני יחזור לעבוד הרבה ויהיה לי כסף לנסוע אליה הרבה מעכשיו אני שם פאאק כזה גדול ואני הולך לעבוד בישביל משהו שאני רוצה מישביל משהו שאני אוהב בישביל משהו שזה לא רק שיעורים שיעורים וכל השיט הזה וגם אני מקווה שאיכשהו אני יצא מזה והחיים שלי יהיו וורודים (טוב כחולים) נו מה זה משנה חח.................בינתיים אין לי מה להוסיף...
עד כאן. ביי. תודה לאלה שכן תומכים ולא שוחכים אותי והחריכו אותי לכתוב את הפוסט הזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
