הלכתי לשם
והסתכלתי לשמיים
דמעה עלתה מהלב אל העיניים
התיישבתי על אותו הספסל
ונזכרתי עד כמה היה קר
וכשהוא היה קרוב אליי
היה לי חם
והלב חזק פעם
והבטחתי לעצמי
שזאת הדמעה האחרונה עליו
ושזה לא היה באשמתי.
אי אפשר להשכיח מישהו מהלב
רק עם הזמן הפצע מגליד
אחר כך זה עובר אבל עדיין כואב
והבן אדם שאהבת,
יהיה אצלך בלב תמיד.
-הוא תמיד יהיה בלב,
פשוט כבר עברתי אותו-
לבד בחדר,
השעון מראה כבר מאוחר,
הירח כבר עלה לשמיים
ובלב הכול נשאר אותו דבר.
מאוחר מידי להתנצל,
אתה בטח כבר יודע
שאין לי עוד מילה בעניין
והכול כבר מעורפל בפנים,
והפחד משתיקותייך מרתיע אותי
אני רוצה להגיד לך
שזה עוד לא נגמר
ובמחשבותיי הכול מבולגן
ואיך שבזמן האחרון
אני לא יכולה לישון
ורק מלחשוב על פנייך
יורדת אותה הדמעה
שירדה כבר בעבר
באותו הלילה הקר
וידעת שפחדתי לומר
"אני אוהבת אותך"
3> אותכם.
התגיבו?
ואין דבר יותר כואב
מלראות אותך צוחק
כשלי שבור לרסיסים הלב
ולראות אותך שותק
כשאני מבפנים צורחת
ואין דבר יותר עצוב
מלחשוב ששום דבר כבר לא חשוב
ורק המחשבות עלייך כל כך מבלבלות
שכבר אי אפשר לישון בלילות.
ואין דבר שיותר מפריע
מלהבין שאותו הרגע כבר לא יגיע,
ושאולי בזכות הגשם הזה בחוץ,אולי סוף סוף אני אמצא תרוץ
לדמעות שזולגות לי מהעיניים ומרטיבות לי את הלחיים.
כי כל הדברים הטובים,
בסוף מסתיימים
וכל האגדות והחלומות,
זה רק בספרים,
וכשהמציאות בעיניים לי הסתכלה,
ידעתי שמשם אין דרך חזרה.
תגובות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
