טוקיו הוטל

אז ככה:

מצבנו:

לא משו...

אבל..

יש פרק שני לכל הקוראים שאין לי =]

אני כותבת רק כי בא לי...

[לא שמישו אשכרה קורא את זה..]

 אז בלי מילים מיותרות:

פרק 2:

-אותו זמן בהאמבורג-

'טוק טוק' הייתה דפיקה בדלת,

"אנחנו לא בבית!!!!" צווח ביל קאוליץ שרק התחיל את היום,

"ביל, קום כבר!" צרח גיאורג מעבר לדלת,

"מה?!" צרח ביל והסתובב לשעון, "זה פאקינג 7 בבוקר!!!"

"אני יודע, אבל המחליק שלי נאבד בפעם האחרונה בצרפת!!!" צווח גיאורג.

"אוף! נו, לך בקש מטום" צווח לו בחזרה ביל והסתובב לצד השני,

"כן? מטום?! מה הוא בדיוק מחליק? את הראסטות?!" צווח גיאורג הסתכל על השיער שלו והתחרפן,

"ממתי יש לו ראסטות?!" שאל ביל והתיישב על המיטה מנסה להיזכר אם לטום יש ראסטות,

"יואו! אתם כאלו דפוקים! הוא הפאקינג תאום שלך!" צווח גיאורג מיואש מהטמטום של ביל,

"טוב נו תיכנס ותסביר לי ממתי יש לו ראסטות! אמר ביל ופתח את הדלת.

"ג'ורדון!!" צווחה ניקול, "מה זה הפרצוף הדפוק הזה?! אין לי כוח אלייך היום!"

"ניקול, אולי כדאי שתשבי" אמר ג'ורדון מנסה להישאר רגוע ככל האפשר.

ניקול התיישבה וג'ורדן התחיל,

"ניקול להורים שלך הייתה תאונה, הם לא במצב לטפל בך כרגע, לא בטוח שהם ישרדו..." אמר ג'רדון מנסה לעבור את זה.

"מה?!?! זה אומר שאני נשארת במקום המסריח הזה?!" צווחה עליו ניקול "ומה עם הדודים? משפחה? משהו!"

"אף אחד מהמשפחה לא רוצה לקבל אותך" אמר ג'ורדון והשפיל את ראשו, "אבל יש זוג אחד מהאמבורג, אדון וגברת קאוליץ?"

רגע אז אין לי הורים, איזה זוג אנשים יאצץ אותי, ומה שאתה מכנה ההורים שלי מתו?" שאלה ניקול כלא מאמינה,

"כן, כך זה נראה" אמר ג'ורדון מסתכל על הילדה לבדוק את מצבה,

"מה?! אתה רציני?" צווחה ניקול "זה היום הכי מאושר בחיים שלי!" צווחה עם חיוך על הפנים, כולה מאושרת

היא שנאה את ההורים שלה, שנאה!

הם אלו שהסכימו להכניס אותה למקום המזעזע הזה, הם יכלו לדאוג לה אבל העדיפו להכניס אותה לפה!

ואז היא נזכרה איך הכל התחיל, ערב אחד.... "ניקול!" צווח ג'ורדון מעיר אותה ממחשבותיה, "אני צריך לעשות טלפונים, לכי לחדר"

"כמובן ג'ורדון" אמרה ניקול "ולהבא, לא צריך לצעוק" ציינה בחיוך ויצאה מרוצה מעצמה...

-בערך 10 בערב-

"כן אוקיי, זה יהיה בסדר להתקשר בכזו שעה? כן, טוב תודה, להתראות" דיבר ג'ורדן בטלפון,

"נו מה אמרו?" שאלה המזכירה שמאו חיבבה את ניקול,

"ככה, הם יודעים שהם חייבים בגלל שככה הם חתמו, אבל הם ביקשו שנפנה לבן שלהם, ונדבר איתו, אם הוא לא יסכים הם יקחו אותה".

"הלו? אדון קאוליץ כן כן, לא, זה לא מעריץ...." לאחר כמה דקות שג'ורדון הסביר לו את המצב..

"כן? היום? עכשיו?! איזה יופי כן בייי"

פרק מחר....