לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טוקיו הוטל



Avatarכינוי: 

בת: 30

ICQ: 348014634 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2007

בליאט! עוד פרק...


הפרק לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 12!!!

אז ככה,

לפני שאני שמה עוד פרק...

אם אתם רוצים תזכרת ממש כשאני שמה את הפרק,

תוסיפו אותי לאייסי/מסן [יש ברשימות]

וסורי שלקח לי כ"כ הרבה זמן לשים את הפרק..

אבל הוא כאן!
בגלל החפירות של שיילה...

אז... קבלו אותו!!!:

 

פרק 4:

"מה?" אמרה ניקול מתיישבת על המיטה,

"מי את?!" שאל ביל לא מבין,

"אני ניקול, אני גרה איתך.." אמרה ניקול

"אמממ... ברור, ממתי?!" שאל ביל מבולבל,

"מאתמול בערב, ג'ורדון הביא אותי!" ניסתה להזכיר לו ניקול,

"ומי זה ג'ורדון לעזאזל?!" שאל בי מנסה לשחזר את אתמול,

"נו, ג'ורדון! העובד הסוציאלי שלי!!!" אמרה ניקול כאילו זה ברור מאליו,

ביל עשה פרצוף,

"הטלפון שלו תלוי לך על המקרר," אמרה וביל החל ללכת לכיוון המקרר,

ביל מצא את הפתק וחייג במהירות,

"הלו, שלום, מי זה?" נשמע קולו של ג'ורדון מהשפופרת,

"זה ביל קאוליץ, אפשר לדעת למה יש לי מתבגרת בבית?"

"אדון קאוליץ,אתה בעצמך תמת על חוזה שמחייב אותך לשמור עליה לשנה לפחות, ואנחנו מאוד מאריכים אותך על כך".

הייתי פאקינג שיכור אתמול!!! לא ידעתי מה אני עושה! איך אני מבטל את זה?" שאל ביל בלחץ, הפילו עליו מתבגרת, לפני שנתיים הוא גם היה כזה!

"אי אפשר, יש דרכים כמו לשרוף או להמיס את החוזה, אבל זה לא חוקי ותיכנס לכלא,"

"אבל אני פאקינג סלבריטי!!! אי אפשר לוותר לי?!"

"סליחה אדון קאוליץ, אבל זה עסק רציני, לא משנה אם אתה מנקה רחובות או ג'ורג' בוש!"

"טוב שיהיה,יום טוב! להתראות!"אמר ביל וניתק מעוצבן,

"טוב, אני תקוע איתך, לפחות יש לך שם?"

"כן, קוראים לי ניקול, ואת ביל, זה מצחיק, יש לך שם של בן, ולי אמרו שבן יאמץ אותי, אולי הם בילבלו בגלל השם?" הירהרה ניקול,

"מה?! אני בן! בן!" צווח ביל,

"זה הגיוני, באמת לא הבנתי איפה הציצים שלך.." אמרה ניקול,

ביל הסתכל עליה, היו לה עיניים כחולת-אפורות כמו קרח, שיער שחור כלילה עם פסים סגולים, אדומים, כחולים וחומים.

היא התאפרה בשחור והייתה מלאה בפירסינגים, 3 היקסים, סיידליפ, עגיל באף ובגבה,

היא לבשה ופייה שחורה, חצאית קצרצרה שחורה וגרביים בפסים שחור לבן עם נעליים גבוהות,

היא הייתה גבוה, כמעט בגובה של טום,

"בת כמה את?" שאל לפתע ביל,

"13" ענתה קצרות, לא היה לה חשק לדבר איתו...

"אה, ולמה נכנסת לפנימי" מילותיו נקטעו כאשר טום נכנס וצעק "שלום אחי האהוב מה שלומך?!"

ואז טום נעצר וראה את ניקול,

"אווווווווווווו ביל מי זאת ולמה לעזאזל אני לא מכיר אותה?!" אמר טום בוחן את ניקול מלמעלה נעצר לשניות אחדות על מחשופה וממשיך,

ניקול החלה לצחקק, עד כמה שהבינה, זה אח של ביל,

הם ממש לא דומים, אבל אח של ביל כזה חתיך! חשבה ניקול ואז ראתה אותו בוהה במחשופה, וחרמן, הוסיפה.

"טום!" צעק ביל, "בוא למטבח.."

ביל עמד עם הגב לניקול וטום עם הפנים אליה ככה הוא יכול לראות אותה והיא אותו,

ניקול שלחה לברו יוכים ומבטים שובבים,

טום חייך,

'החיוך שלו כזה מדהים!' חשבה ניקול,

'ואני בטוחה שגם תחת נהדר, רק חבל שהמכנס כזה רחב' חשבה וציחקקה חושפת את שיניה המושלמות.

כאשר הם יצאו מהמטבח ביל ביקש מניקול להתיישב על הספה,

היא התיישבה וביל לידה ומצידו טום,

"ניקל יש משו שאת צריכה לדעת" אמר ביל,

"כן, כמ שאנחנו חלק מלהקה ממש מפורסמת!" התפרץ טום,

"מגניב!!! אזה להקה?" שאלה ניקול,

"טוקיו הוטל"אמרו הבנים בגאווה,

"טוקיו הוטל"... חזרה, היא שנאה את הלהקה הזאת,

אך העדיפה למור על זהלעצמה..

"טוב טום, אני חייב לצאת היום זה היום החופשי שלי ולא יזיק לי לחדש את המלתחה תשמור על זאת"אמר והצביע לכיוון ניקול,

טוב אבל נלך לבית שלי קבע טום ויצא,

"הבית שלך רחוק?" שאלה ניקול,

לא הגענו, אמר טום וניקול ראתה בית בדיוק כמו של ביל צמוד לביתו של ביל,

הם נכנסו וניקול התיישבה על הספה,

טום התיישב לידה והדליק טלוויזיה,

לאחר כמה דקות שתיקה, טום הניח את ידו על כתפה של ניקל,

ניקול שלמרות גילה העיר הספיקה הרבה, הבינה את הרמז ונשנה עליו,

"וואו חם!" אמר טו לאחר כמה דקות,

"להדליק מזגן?" שאלה ניקול מתרוממתמהספה,

"לא, למה לבזבז חשמל?" אמר טום מוריד את החולצה,

"ככה יותר טוב?" שאלה ניקול,

"לא, עכשיו קר לי!" פסק טום,

ניקול נצמדה אליו וחיבקה אותו,

"עכשיו?" שאלה, " מעולה!" ענה טום עם חיוך על פניו,

טום חיבק אותה והוריד את ידו לעבר גבה ואז לעבר התחת שלה,

"חרמן..." לחשה ניקולוהעלתה ת ידו לגבה,

כעבור כמה דקות ניקל הורידה את ידה לתחת של טום,

"ועוד אני חרמן?!" אמר טום קול מעצבן,

"אוי תשתוק!" אמרה ניקול ונישקה אותו,

הם נפו על הספה ותוך כד הנישוים טום שאל,

"בת כמה את בכלל?"

"13, אבל מה זה משנה?" אמרה ניקול,

"13?" צווח טום,

"13!!!"

-

 

זאת רק אני או שחם פה?!?!
אחותי מסרה לי שנמשכ הביתה!!
!יאיייייי!!!
ולסיום:

2+2=5!

 15 תגובות וממשיכה!!!

 

 

 

 

נכתב על ידי , 11/12/2007 20:09  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



426
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסיפור ט"ה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סיפור ט"ה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)