טוקיו הוטל

פרק 4:

טום התרומם מניקול והחל ללבוש את חולצתו,

"את קולטת שכמעט השכבתי אותך עכשיו?!" אמר טום מחורפן.

"כן" אמרה ניקול וחייכה,

"את פאקינג קטינה!!! יכלו להכניס אותי לכלא!!!" התעצבן טום.

"אני יודעת" אמרה ניקול באדישות וקמה לבחון את אוסף הגיטרות של טום,

 "הן שלך?" שאלה ניקול מלטפת גיטרה חשמלית שחורה,

"כן" ענה טום מופתע מכיצד ניקול שינתה את הנושא,

"אני יכולה לנגן?" שאלה ניקול נאחזת בגיטרה חשמלית שחורה ולבנה ולידה מונח מגבר ענק,

"אם את יודעת, שיהיה" אמר טום 'היא בטח יודעת לנגן שני אקורדים' חשב,

ניקול לקחה את הגיטרה, כיוונה אותה, כיוונה את המגבר לצליל שרצתה, ניגנה כמה תווים,

והחלה לנגן את  The Nobodies"" של מרילין מנסון והצטרפה בפזמון,

Today I am dirty
I want to be pretty
Tomorrow, I know I'm just dirt

We are the nobodies
we wanna be somebodies
when we're dead,
they'll know just who we are

טום, שלא הכיר את השיר או את הזמר,

התפלא מאיך שהיא מנגנת ועוד יותר מאיך שהיא שרה,

כשהיא מדברת יש לה קול קר ומרושע אבל כשהיא שרה....

אם ביל יפרוש אפשר להחליף אותו בה בלי בעיות, חשב טום וחייך,

"מה אתה מחייך כמו דביל?" שאלה ניקול

"סתם" ענה טום מחייך "אסור?" שאל,

"שיהיה" ענתה ניקול, "תנגן לי משו שלכם"

טום לקח את הגיטרה והחל לנגן את מונסון,

ניקול שהכירה את השיר עקב כל החפירות עליו בפנימייה הצטרפה  בשירה בפזמון,

באמצע ביל נכנס,

"מנסה להחליף אותי באיזה קלטת של מעריצה???" שאל ביל והרים גבה מעוצבת,

"לא, חס וחלילה..." אמר טום בציניות וחייך לעבר ניקול,

"טוב ניקול את באה או מה?" שאל ביל וגלגל עיניים,

"באה עוד שנייה, לך בינתיים, אני לא ילך לאיבוד" אמרה ניקול והקול הציני שלה הדהד בבית הענק,

"שיהיה" סינן ביל ויצא מהדלת,

"טוב אני צריכה ללכת" אמרה ניקול ועשתה פרצוף מוטרד,

"כן, אה?" ענה טום

"יש לך אחלה תחת" אמרה ניקול בחיוך לטום כשעמדה ליד הדלת,

"גמלך" ענה טום וקרץ,

"אאוץ'" אמרה ניקול ויצאה מהדלת טופחת על ישבנה [XD]

-בבית של ביל-

"נכנסתי" הודיעה ניקול "ועוד דקה אני יוצאת!" הודיעה והלכה להחליף בגדים,

ניקול חזרה עם גופיה שחורה עם עניבה אדומה וגולגלות קטנות ושחורות עליה, מכנס ג'ינס משופשף וקרוע עד הברך,

אול-סטאר וסייקטבורד ביד,

" זזתי" הודיעה,

"ביי" אמר ביל, נשכב על הספה מדליק את הטלוויזיה.

ניקול יצאה החוצה וראתה פארק בלי הרבה אנשים והרבה מדרגות והחליטה ללכת לשם,

היא בדיוק גלשה על המעקה של המדרגות כשהרגישה שהיא מאבדת שיווי משקל,

היא החלה ליפול ופתאום מישהו תפס אותה,

אלו היו ידיים חזקות שלא הכירה,

היא הרימה את ראשה וראתה נער בערך בן 15 עומד שם ומחזיק אותה,

"תודה" אמרה לו, "כמעט והייתי מרוחה פה על  הרצפה"

"אין בעד מה" אמר הנער וחייך חיוך מקסים,

"יש לך שם?" שאלה ניקול,

"כן, מקסי, ואת?" שאל מקסי,

"אני?" שאלה ניקול, "אני ניקול"

"אז.. ניקול, בא לך לטייל איתי?" שאל מקסי,

ניקול הסתכלה על ברכה הפצועה,

"להחליק אני לא יוכל, אז למה לא?" אמרה ניקול,

מקסי לקח את ניקול לפינה מאחורי הרבה עצים ששם היו הרבה זוגות שהתנשקו ועשו דברים מעבר לזה,

ניקול הבינה טוב מאוד לאן מקסי חותר בעיקר כשהוא התקרב אליה,

'!war! Fuck the system' צלצל הפלאפון שלה,

זה היה ביל,

"מה?" ענתה ניקול,

"אני הולך לעיר-" ענה ביל ולא הספיק לסיים,

"עוד פעם?!"שאלה ניקול,

"כן עוד פעם עכשיו, לכי לבית של טום, ובדרך תקני לך משו לאכול כי אני יודע שלקחת לי כסף מהמגירה ואצל טום אין שום אוכל חוץ מקונדומים בטעם תות." אמר ביל.

"ואם אני אוהבת קונדומים בטעם תות?!" ניסתה להתחכם ניקול,

"ביי" ענה ביל וניתק.

"שיהיה. איפה עצרנו?" שאלה ניקול כשמקסי התקרב אליה,

"בדיוק כאן." ענה מקסי ונישק את ניקול,

ידיו של מקסי החלו לגלוש לחולצה של ניקול ,

"די מקסי.." אמרה ניקול והתרחקה קצת,

מקסי דחף אותה אליו והמשיך לנשק אותה ולפתוח ביד אחת את חזייתה,

"באמת ניקול" לחש, "ככה את מודה לי אחרי שהצלתי אותך?!" שאל מקסי משחק עם לשונה,

ניקול חיפשה משהו עם ידה ולבסוף כשמצאה הרימה את ידה,

"ילד! יש לך עד שלוש לעזוב אותי ולברוח כמו שבחיים שלך לא ברחת!" אמרה ניקול מקרבת את הסכין לצווארו,

מקסי רץ משם מבוהל, ניקול סידרה את עניבתה והחלה ללכת לכיוון הבית של טום כשעברה ליד קניון והחליטה לעצור ולהיכנס למקדונלס,

כשניקול הגיעה לבית של טום היא ראתה ניידות משטרה ליד הבית,

"היי טום מה קרה?" אמרה ניקול כשנכנסה אל הבית,

"מה קרה?!?!?! זה בדיוק מה שאני שואל אותך!!!" אמר טום כועס, מאוד כועס.

"אממממ.. לא יודעת...." ענתה ניקול

"כן?! לא יודעת אה?! את מי דקרת! למה?!" צרח טום,

"מה?" שאלה ניקול המומה.

 להגיב. בקשה.

עידית-פויה!