מסתדרת בחיים

יש בחור אחד שאני כבר כמה זמן מתכתבת אתו. זה התחיל כבדיחה, הפך למשהו קליל ונחמד והסתכם בזה שהוא מת לפגוש אותי. בעצם, אולי אני צריכה לדבר בלשון עבר. או שאני סתם דרמטית. חכו ותשמעו. 

ובכן, הבחור מחפש מישהי דומיננטית. אחת שקצת "תענה" אותו, אם להיות עדינים. עד כאן טוב ויפה. אני באמת בחורה דומיננטית. אין ספק לגבי זה. בקיצור, מפה לשם השיחות שלנו הלכו והתחממו ואז נותק הקשר בגלל המלחמונת שפרצה ואח"כ שוב המשיך ואז שוב לא יכולנו להיפגש ואז הוא יצא למילואים ובין לבין אנחנו ממשיכים להתכתב, כולל תיאורים די חביבים על מה אני מתכוונת לעשות לו אם וכאשר. 

ופתאום בעיצומה של התכתבות מחרמנת במיוחד הוא ביקש שאשלח לו תמונה מפתה. חייכתי לעצמי, אבל הייתי בדיוק מחוץ לבית, אז אמרתי שאין לי אפשרות כרגע. הוא ביקש תמונה ממה שיש לי בטלפון, אז שלחתי לו. הוא התלונן שהתמונה רחוקה מדיי. לצערי, למרות שחיפשתי, אין לי עוד תמונות בטלפון בלי הילדים, אז הסברתי לו את זה יפה, אבל הוא התעקש. עכשיו הוא כבר התחיל לעצבן אותי עם כל מיני משפטים כמו "אז אני אמור להיבהל?" וכד'. ואז הוא הגדיל לעשות ואמר לי לחזור הביתה ואז לשלוח לו. אמרתי לו שהתמונות על המחשב ואנחנו בווטס אפ, אז הוא ביקש שאני אמצא דרך להעביר משם לפה. נו, באמת!

ובכן, תשמעו. אני בחורה שנראית טוב. אפילו טוב מאד. ואני באמת מצטערת אם זה נשמע שחצני, אבל זו המציאות. אז התעצבנתי שהוא בכלל מטיל ספק בזה, מה גם שהוא כבר ראה תמונה שלי - בגדול, בברור, על המחשב! אז מה הקטע שלו, לעזאזל? בן אדם, אתה נמצא בטיזנאבי במילואים ומתכתב עם בחורה הורסת שמוכנה להפיג לך את השעמום בהמון דרכים יצירתיות ודווקא על זה אתה מתעקש???

הרי אם לא היית הופך את זה לאישיו ומשאיר את זה בגדר משחק חביב, הייתי אפילו מצלמת לך תמונה מיוחדת ושולחת לך, כדי לעשות לך טוב, אבל מרגע שהטלת ספק, מבחינתי פשוט ירית לעצמך ברגל ומה שהיה נחמד ומתגרה, הפך לאיזה משימה שאני צריכה לעמוד בה - פתאום אני צריכה להוכיח לך שאני ניראית טוב?! לך תזדיין, בחיי. 

בסוף הוא עוד כתב לי "אם זה יותר מדיי לבקש, אז לא נורא", אבל בשלב הזה כבר התעצבנתי עליו. אח"כ כתבתי לו בחזרה שמה שהוא עושה לא רק אידיוטי, אלא גם מעליב ושבאמת הוא צריך להיבהל ואני לא בשבילו ומאז אנחנו בברוגז. 

הוא שאמרתי. אידיוט.