"כל מה שנשאר,מהכוח שנגמר,אשמור לי למחר,לעוד יום מאושר".

ממש בא לי לעצב בלוגים,

כל מי שמוענין

שישאיר לי תבלוג שלו...

אה והחלטתי עוד משהו.

כל בלוג שרוצה פרסום פו,

שיביא לי לינק לבלוג שלו

 ואני יפרסם בתנאי שיפרסם חזרה. 

כן,כן אני יודעת אני מעדכנת כל יום,אז מה..?

אני לא מהאנשים ,האלה שכותבים פוסטים רצינים,אבל המקרה הזה מחייב.

היתי היום בבית ספר של ילדים אוטיסטים.{דרגה גבוהה}.

זה מדהים.

 שיבצו אותי בהתחלה לאיזה ילד,שהוא לא מדבר וגם בקושי זז,

אבל האהבה שהיתה לו זהרה לו מהעינים,באמת.

הוא כל -כך היה ערני,ותגובתי,למרות שלא יכול לדבר.

היום הזה שינה את הפרוספקטטיבה שלי לאנשים כאלה.

זה לא שלפני הם היו מפלצות,

אבל עכשיו אני פשוט רואה אותם בתור אנשים שיכולים הכול.

אפילו יותר מאדם לא מוגבל,באמת..!!

הם כמונו באמת,איזה בן ובת {מוגבלים} ישבו מחוץ לפעילות ופשוט דיברו,אחר-כך הבנתי שהם חברים.

הם כמונו מנסים לשרוד מיום ליום ומחפשים אהבה.

הם לא מדברים אבל כל תגובה קטנה של אושר או חיוך שאתה מוצאי מהם גורמת לך להרגיש כאילו כבשת את העולם.

את יושב איתם,מציר,צוחק,עצם הנוכחותת שלך תורמת המון!

{אל תתרגלו לפוסטים כאלה,זה לא יקרה שוב.}

~תגיבו~

Pוסטמונות.

מה חשבתם שזה,טיפשים.ליצן מעופף?

אביה

אחוה

אני

אפרת

אצלי בבית ,בערב סרט.

נוי סויון:"מסתכלות אל העתיד".

נחוי או במילים אחרות,מנחם.

סיון,אצל עשהאל בסוכה.

יפית וסיון.

ספיר,נרדמה תוך כדי צילום,לטענתה היא אומרת שהיא חיקתה אותי.

רותם ודרור.



ספיר וסיון



ספיר אצלי,זאומרת היא ישנה פו.

בגללה אני עובדת שעתים וחצי על הפוסט הזה!!!!

>תגיבו^