כינוי:
דומה אבל שונה בן: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
| 12/2007
מאבדים זהות.
אנו חיים במדינה יהודית, אך משום מה קשה למדי למצוא ברחוב מישהו שלא חוגג הלילה את הסילבסטר, שהוא כמובן חג נוצרי לכל דבר. זה הגיע למצב הזוי כל כך שאפילו חברים לכיתה שלי חוגגים בדרכם שלהם(פיצה, סרט וכלום בנות. ככה זה כשאתה 11 שנים בבית ספר דתי).
אני מסרב לקבל את זה. לא ראוי ולא נכון שיהודים יתחילו לחגוג בעצמם חג נוצרי שנחוג על שם אפיפיור אנטישמי שלפי כמה דעות אף גרם לרצח יהודים. אם אתה יהודי חילוני, ובוודאי יהודי דתי, אתה לא יכול להרשות לעצמך לחגוג בחג שכזה ובטח לא במדינה שיש בה רוב יהודי - מילא בארה"ב שם הרוב נוצרי ואם לא תחגוג תיחשב לעוף מוזר.
רוב האנשים יגידו שמדובר בסתם תאריך בשבילם, שנה חדשה ולא יותר מזה. שמתם לב? הם חוגגים סתם כי הוחלף מספר בלוח השנה. מהבחינה הזאת הם אמורים בכלל לחגוג בכל יום - הרי כל יום מתחלף לו מספר בלוח השנה.
תזכורת לכולם - כולנו יהודים(אלא אם אתם נוצרים או מוסלמים, וגם זה בסדר), את תחילת השנה אנחנו חוגגים כבר בראש השנה שלנו. לא חסרים לנו חגים ביהדות, למה לפזול דווקא לחגים של גויים? בהתחלה כולם חגגו רק את הסילבסטר, אבל בשנים האחרונות אפשר גם לראות משפחות יהודיות מכניסות עץ אשוח לבית שלהם בחג המולד, וזה אפילו גרוע יותר מסתם לחגוג את הסילבסטר.
אנחנו מתחילים לאבד את הזהות שלנו בתור עם יהודי, ומנסים להיות דומים לשאר הגויים. זה קרה בעבר וכבר נכוונו מדברים כאלו לא מעט במהלך ההיסטוריה - והיסטוריה בסופו של דבר תמיד תחזור על עצמה אלא אם תעשה משהו.
לפחות אפשר להתנחם קצת בזה שהרוב הגדול של החוגגים הלילה יעשו את זה סתם מתוך השריטה הישראלית שיש לכולנו בראש - לחפש כמה שיותר סיבות ללכת למסיבות.
אני מבין שגם נוצרים יכולים להכנס לבלוג ולקרא את מה שכתבתי כאן. אתכם הנוצרים אין לי שום בעיה שתחגגו. להפך - זה החג שלכם, זה הזמן שלכם לשמוח, אז תעשו את זה הכי טוב שאתם יכולים. שתהיה לכם שנה טובה.
| |
התחלה חדשה.
אני חושב שבישראל של היום לא קיים אפילו נער אחד שלא פתח לעצמו בלוג, אפילו אם אחרי שתי שניות הוא כבר דאג להעלים אותו כאילו הוא אף פעם לא היה קיים. למעשה, אני דיי בטוח שרוב בני הנוער(אימואים, פקאצות ושאר סטריאוטיפים למינהם) - או לפחות אלו שלא עסוקים כל היום בשין של ההוא מגבעתיים או בשוקס של הכוסית מכיתה יא' שתיים - פתחו אפילו יותר מבלוג אחד במהלך חייהם הווירטואליים.
ובכן, מה לעשות שגם אני אחד כזה. הבלוג הזה הוא בערך השלישי או הרביעי שאני פותח כאן בישראבלוף, ואני עוד אחד כזה שכותב פוסטים חדשים באותה תדירות שבה המחנך שלי מלמד אותנו משהו חדש בכיתה - או במילים אחרות: כמעט ולא.
אז קצת על עצמי: נער דתי, שביעיסט, גירלופובי - בענייני בנות אני אסון מהלך, משועמם רוב הזמן, משעמם אפילו יותר, החיים שלי דיי רובוטיים, מדבר הרבה כשאני סוף סוף מוצא לעצמי נושא - וכנראה זאת הסיבה לכך שאני כל כך מעצבן לפעמים.
ועכשיו גם דברים טובים: נער דתי(תתפלאו, זה פועל בשני הצדדים), שקט - כי ברוב הזמן אני דווקא לא מוצא נושא להתחפר בו, דיי מופנם, ואני מניח שבסך הכל אני בן אדם טוב - או לפחות מקווה ככה.
לימודים: 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל אנגלית, 5 יח"ל מחשבים, 5 יח"ל... ואני מניח שהבנתם את העניין.
בבלוגים הקודמים שלי בדרך כלל סיפרתי על החיים שלי(שהם, דרך אגב, נורא "מלאים") בשפת מסנג'ר-אייסיקיו: המוןהמון מילים מחוברות, יותר מידי סמיילים(לא שזה רע, אבל לא צריך להגזים בזהOO"), שפת יום יום ואם יכולתי להוסיף כמה נקודות בסוף אותו המשפט....
הפעם אני אנסה לכתוב בצורה קצת שונה, פחות ילדותית ויותר גבוהה. עם הבלוגים של היום, כנראה שזה יהיה הגימיק היחיד שייחד אותי מהשאר. חוץ מזה - בשנה הבאה בגרות בחיבור, צריך להתאמן איפשהו.
( ואם להודות באמת, הסיבה האמיתית לפתיחת הבלוג הזה היא שידידה שלי הפכה את הבלוג שלה לבלוג פרטי, ככה שאני צריך משתמש רשום בישראבלוג כדי להתחבר אליו. )
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
