אהבתי אותו , מאוד אני חושבת.
אבל היא גם אהבה אותו.
היה לנו חתיכת קטע. הוא אהב אותה, והיא לא שמה עליו. שהיא התאהבה בו ... הוא כבר לא שם עליה ... היא הייתה מאוהבת בו נואשות הציקה לו, ודיברה עליו כל הזמן, כל יום התקשרה אליו, כתבה לו , חשבה עליו. הוא, שרצה להיות מקובל, צחק עליה עם כולם - הוא ילד קטן ומטומטם. הוא הפך אותה ללעג, ועשה ממנה חמאה. אני גם התאהבתי בו, בבן זונה הזה. שרק רצה להיות מקובל. היום הוא קיבל מה שהוא רצה, והפך להיות
ה- ח ת י ך של השכבה ... והיא ואני כ ב ר לא חברות ....
אני שונאת אותו - ואולי גם קצת אותה. רבנו איתה, לא בגללו, בגלל הפוזות וההתנהגות שלה. אני מודה שנסחפתי אחרי החברות שלי, אבל אני חושבת שגם הן התאהבו בו - בגללה. ושמחו לריב איתה ... אני מצטערת, אבל מרגישה עדיין טינה אליה בלב. בקיצור מרגישה חראא! הקבוצה שהיתה לנו התפרקה, והילד הדפוק הזה - ניהיה מה שרצה, בזכותה. אני לא מאמינה שיש לי עוד רגש לבןן זונה הזה. פשוט לא מאמינה. מררגישהה חראא ....
סתיו 2007 - שביתהה... חראא!