סופסוף פרק 9.
מצטערת,אין לי הרבה זמן לבלוגים בשבועיים האחרונים.
אני בדיכאון >< אתם בטח כבר לא קוראים.. [??]
אז תמשיכו,מצטערת.
בלי עוווד חפירות,קבלו את פרק 9.
פרק 9
הם התקשרו לבית של אניה ובדרך הלכו לשם.
"האלו?" אניה אמרה. טום וביל הסתקרנו.
"מי זה?" אניה אמרה.
"אני הבת של אורי,אפשר לדבר איתו דחוף?"
"מ..מהה???" אניה עשתה פרצוף של נדהמת,ודמעות עלו בעיניה.
"מה קרה?" טום וביל נראו מודאגים גם. אניה ניתקה.
א..אבא שלי.. הוא עבר תאונת דרכים" היא גמגמה.
"מה?מה קרה?" טום שאל. "קבעו את מותו,הם יתקשרו אליי אח"כ.."
אניה התחילה לבכות,וטום וביל חיבקו אותה חזק.
"את יכולה לשון אצלנו,לאכול,מה שבא לך.עכשיו את אחת מהבית שלנו.טוב?"
ביל קבע. "עשיתם יותר מדי! באמת" אמרה תוך כדי בכי.
הם חיבקו אותה והובילו אותה אליהם.
"ממש לא. לא משנה לנו,את נשארת איתנו." טום המשיך.
הם הגיעו הביתה,שמו את הדברים.
"אני אכנס להתקלח,אתם אח"כ.." ביל אמר.
פתאום נשמע צלצול הפלאפון.אניה ענתה.
"האלו?" ועלו לה דמעות,שכמעט זלגו. "אמא שלי?בישראל."
"כן?? יופי! תודה. כן,בטח." היא ניתקה,וטום התיישב לידה.
"אמא שלי באה מגרמניה לישראל,לבית ההוא.. ואמרתי להם שבינתיים
יש לי איפה להתגורר..אם זה בסדר."
"כן,ברור." טום ענה מייד,לפני סיום המשפט של אניה.
ביל יצא,וטום נכנס למקלחת.אניה הלכה להביא בגדים והכל,וחיכתה בסלון.
"כנסי,הוא סיים ניראה לי..." ביל אמר כעבור 10 דקות בערך.
אניה התקדמה לעבר המקלחת. טום בדיוק יצא עם מגבת מהברך עד למתחת לפופיק..
"הוו,סליחה.." אניה נתקלה בו כמעט.. טום חיבק אותה,לא היה אכפת לו מכלום.
'שיוו,איזה טוב לב.' חשבה אניה. טום המשיך לחדרו,ואניה נכנסה להתקלח.
טום יצא כבר לבוש,מבואס,והתיישב בכורסא.
אניה יצאה כעבור 10 דקות או פחות,לבושה בחלוק. היא הסתכלה על טום וראתה שהוא
מרגיש רע,והרגישה בעצמה דיי רע..
וטום ניסה לעשות פרצוף מאולץ בכדי שלא תחשוב שהוא מרגיש דיי רע..
אניה התלבשה במהירות ויצאה לעבר טום וביל בסלון מחויכת בחוץ,אך שבורת לב בפנים.
"אני אכנס להתקלח." ביל נאנח.
ביל הלך לחדרו וטום בהה באניה,ואניה בו..
"אני ממש מצטער בשבילך." טום נאנח. "תודה.. אבל תקשיב.מאז שהגעתי עשיתי לכם רקק
רע! התקופה הזו,רעה בשבילי ובגלל שאני איתכם אז גם לכם.. אני ממש לא מרגישה בנוח
ככה,בגללי,לא בגללכם."
"לא.לכל אחד יש רגעים רעים,ככה זה.אני נהניתי מאוד דווקא.יש עליות וירידות בחיים,
אבל מסתדרים.. אני שמח שאת איתנו,ואת יכולה להישאר אם באלך,נעשה כיף חיים.."
טום ענה ברצינות.. אניה נראתה המומה,אבל החליטה שהפעם לא תענה..
ביל בא למטבח מחדרו.
"טוב,בואו נכין ארוחה או משהו..רעבים?" ביל שאל.
טום ואניה לא ענו,אבל טום קם לעברו. "שניה,אני הולכת רגע לחדר.."
אניה אמרה. "טוב,בוא נכין לה משו.. אני לא רעב. שהיא תנוח בינתיים.לא אכפת
לך שהיא תישאר פה,נכון?" טום שאל את ביל בתקווה שתשובתו תהיה חיובית.
"לא,ממא לא משנה לי..היא נחמדה,זה הכל." ביל ענה בלחש.
הם הכינו פנקייקים,לפי מתכון שהיה על המקרר כבר הרבה זמן מאז..שאמם ביקרה.
כשהכל היה מוכן,טון הלך לקרוא לאניה. הוא פתח לאט את דלת שהייתה חצי פתוחה,וראה
שם את אניה יושבת ובוכה בלחש. טום הרגיש ממש נורא.
המשך יבוא.
איך היה?
*מצפה למלאא תגובות! כי מזמן לא הגבתם..חח*
כושי סמבו D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
