אתמול הייתה לי סגירה בעבודה אז מכאן שהיום התעוררתי ב12 ועדיין לא ממש עשיתי משהו.
לפני שאתחיל להתארגן לעבודה ולהפוך את הבית לאחד נורמאלי , אני כאן עם כוס נס קפה
שהכנתי לעצמי עם קינמון(ניסיתם פעם להוסיף קינמון לנס קפה ? די טעים נסו, אך רק אוהבי
קינמון בלבד),עדיין לא התקלחתי,לא הסתרקתי אבל לפחות אכלתי ארוחת בוקר זה גם משהו[=
היום בלילה כשחזרתי אחרי חצות הביתה הבנתי עוד פעם עד כמה הבחור שניסינו לבנות איתו
סוג של מערכת יחסים,ילדותי ולא מתאים לי. הוא בעצמו אמר לי שהוא חסר מטרה כרגע אבל
מבחינתי זאת לא הצדקה לכך שהוא לא עושה שום דבר כל היום חוץ מלראות טיוי ומדי פעם להפגש
איתי.הגעתי למסקנה שאישית איתו ההבדל של שנה וחצי בינינו באמת מוחשי אז עדיף להפסיק לבנות
מזה משהו שלא קיים.
התקלחתי(=
היום בבוקר קמתי עם מחשבה לגבי סיכוי הכללי של אדם לפגוש את החצי השני שלו,
האם העניין הוא בכך שהכול מכוון מראש זאת אומרת הגורל ולא משנה מה תעשה אפילו
תשים את עצמך באי בודד אבל עדיין תפגוש את החצי שלך שם כי בדיוק בשעה המכוונת המטוס שלו
יתרסק באיזור או שהעניין הוא עד כמה אנחנו בעצמנו מגדילים את הסיכוי במילים אחרות במקרה
שלי צריך לצאת מהעיר הקטנה וליפול לאוקיאנוס של אנשים ( זה יקרה באוקטובר,ככל
הנראה). מה שבטוח שאי אפשר לבדוק את זה בשום צורה מדעית , מה שכן מעבר לעיר גדולה בהחלט
אמור להגדיל את הסיכויים.
אם הכול יסתדר כמו שאני מתאתר לעצמי כרגע ...תל אביב הנה אני בא והבחור המיועד לי אתה לא תברח^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
veta