פרק חדש, סליחה על הפרק הקצר P;
הוא קצת ארוך יותר.
השקעתי.
פרק 3
התקרבתי לשם בשקט ומנסה לפענך את הדמות המדהימה פתאום נתקלתי במשהו והרגשתי איך אני נופלת, אבל הדמות המדהימה רצה לעברי ותפסה אותי לפני שנפלתי.
זה היה ג'וני.
ג'וני.
'אומגד!!! זה... זה... ג'וני!' חשבתי לעצמי בעודי מסמיקה בצורה מדהימה.
"את נרשמת למופע?" שאל בתמימות
"כ...כן.." אמרתי בפחד והסמקתי נורא מהמגע הפתאומי שלו.
המגע המדהים שלו. התענגתי מכל רגע.
ואז קלטתי.
אני בזרועותיו של גו'ני!!!
"האא!!!" פלטתי צעקה קטנה בעודי מתרחקת ממנו במהירות, עדיין מסמיקה.
'עכשיו רובין תחסל אותי, תבשל אותי, תנשנש אותי!!' חשבתי לעצמי בפחד ודמיינתי את הסוף הנורא שהיא מתכננת לי.
ג'וני רק מצמץ בתמימות ילדותית תהה במה העיניין.
"הלוח שם" ג'וני אמר בעודו מצביע ברפות לעבר הלוח עם מס' דפים תלויים עליו.
"תודה!" צעקתי פתאום בלי שליטה.
"בבקשה" ג'וני חייך חיוך מתוק ומדהים. אך עינייו היו ריקות מניצנוץ כלשהו.
ניצנוץ של רגשות, הוא אף פעם לא רב עם אנשים, קילל, תמיד עשה את מה שאומרים לו ואף פעם לא מחה.
"קרה משהו?" ג'וני שאל
קלטתי שהבטתי בו דיי המון זמן בזמן שהרהרתי.
"האא... לא... אני אלך עכשיו ל..להירשם" הלכתי לכיוון הלוח.
ג'וני המשיך לרקוד ואני היבטתי בו, מודהמת, מופתעת.
פתאום היה צילצול והבנתי שהשיעור הראשון כבר הסתיים ועדיין לא מילאתי את הטופס.
התחלתי לקרוא את הדף המסביר את מהלכו של האודישן
"שלום לשיכבת ח'-ט',
בקרוב יהיה אודישן למופע חדש- אגם הברבורים.
ביום שני- 15:30 יהיו אודישנים.
התפקידים יחולקו אחר-כך ע"פ הרמה.
כדי להירשם לאודישן, רשמו בדפים שנמצאים מתחת לטופס זה שם, שם משפחה וכיתה,
נשמח לראותכם"
מלאתי את פרטי.
ריפרפתי למלעלה בהמשך הרשימה, רובם היו אנשים שהיכרתי/שמעתי, בלה בלה בלה, אלה, רובין, ג'וני, אלכס, נינה.
'נינה גולדמן, מט'5? ילדה חדשה? נראה מי היא.
ט'5? הכיתה של ג'וני, אלכס ורובין. לא ראיתי אותה אף פעם...'
הסתכלתי מסביבי וראיתי שג'וני כבר לא נמצא.
יצאתי מהסטודיו מהורהרת בדרכי לכיתה.
עכשיו יש מתמטיקה ואז אנגלית ואז לשון ואחר כל זה יש שיעור עם בלה.
נכנסתי לכיתה.
"סליחה על האיחור" אמרתי בשקט ולא טרחתי להביט בפניו של המורה.
"איפה היית שעה שלמה?!" המורה צעק.
למורה קראו בן, הוא היה בערך בן 45, דיי רזה, חיוור, ונמוך, היתה לו פדחת גדולה והוא היה רווק.
"סליחה, הייתי.. בסטודיו הגדול" אמרתי מופתעת.
"ומה עשית שם? יודעת מה? לא מעניין אותי, שלוש ועשרים את בכיתה, לומדת ומשלימה את כל מה שפיספסת בשעה הקודמת" מר בתוקף
"אבל...אני לא יכולה.."
"לא אכפת לי, שבי במקומך" צעק
הלכתי לכיוון מקומי, בין אלה ומאריק בבושה וכעס.
מתמטיקה, אנגלית ולשון עברו ועכשיו צריך להיות השיעור עם בלה.
אני, אלה ומאריק נכנסו לחדר הלבשה של הסטודיו.
"גרר.. המורה המפגר הזה... אני לא יודעת מה אני אעשה ואיך אני אגיע לאודישן.." אמרתי בבכינות אך בכעס.
"אולי תגשי אליו מהר אחרי השיעור ותבקשי לדחות את העונש?" אלה הציעה
"כן, זה היה רעיון טוב אם המורה שלנו היה נורמאלי" אמרתי בביאוס.
"הוא שונא אותי, אתן יודעות" הוספתי עוד יותר מבואסת.
"טוב, אני לא יודעת, אבל אנייודעת שיש עכשיו שיעור חשוב בשביל כולנו וצריך להתלבש מהר" אמרה אלה
"כן" אמרתי בעודי נכנסת לתא.
סיימנו להתלבש ועשינו תסרוקת ויצאנו לסטודיו.
"הוו, אגב, שמעתן?" אלה אמרה
"לא... מה?" מאריק אמרה
"יש שמועה חדשה על ג'וני"
"מה?" קפצתי פתאום.
"תרגעי..." מאריק ניסתה להרגיע אותי
"יש ילדה חדשה שקוראים לה נינה..."
"הוו, כן, היא תהייה גם באודישן, קראתי ברשימה... נו אז, מה הקשר שלה לג'וני?" קטעתי אותה ואמרתי את המשפט נמרצות
"כל השמועות סיפרו שהיא החברה החדשה שלו" אמרה אלה
לרגע הייתי בשוק.
הוא עזב את רובין המדהימה בשביל ילדה חדשה?
"היי, קיסקה, צאי מהשוק!" מאריק צחקה עלי.
"שלום תלמידים!" בלה אמרה בעודה נכנסת את הסטודיו.
כולנו נעמדנו ליד הבאר וחיכינו למוזיקה.
"יש לי הודעה חשובה. כל התלמידים שלא נרשמו לאודישן לצאת."
"הא.? מה?" נשמעו קולות בלבול
"האודישן הוקדם לשעה הזאתי, אז, חברס, לכו, אתם פטורים רק להיום!" בלה אמרה והצביעה על הדלת
אחרי שכולם יצאו בלה הוסיפה:"ויש לי עוד הודעה, היום תלמידי כיתות ט' שנרשמו לאודישן יצטרפו אליכם"
'אז אני אזכה לראות את נינה'
בלה הלכה לדלת ופתחה אותה "כנסו"
רובין וחברותיה נכנסו בדרמטיות, וכולן התלחששו ביינייהן על הפרידה.
אלכס נכנס לבד אבל ג'וני נכנס כשנינה מחבקת את ידו בהנאה.
ניניה לא יפה במיוחד, היה לה שיער חום כהה מתולתל ופרוע, אסוף לתיסרוקת שאמורה להיות מסודרת, עיניים חומות כהות, והאף שלה היה קצת עקום.
כל אחד התמקם במקומו ועשינו חימום.
'מעניין איך האודישן הזה ילך. וגם מעניין איזה תפקיד אני אקבל, ואיזה תפקיד אלה תקבל.'
עשיתי את התרגילים בצורה הכי טובה יכולתי, השקעתי בטירוף.
בלה אפילו החמיאה לי פעם אחת- שזה ממש נדיר מבחינתי.
"טוב, החימום היה מעולה, עכשיו החלק הקשה. לתפקיד הראשי מתאימות רק רובין ונינה, אז בואו לפה"
'נינה? היא כ"כ טובה? לא ידעתי' חשבתי מאוכזבת.
"עכשיו ככה זה ילך, כדי לבחור אחת ממכן לתפקיד, כל אחת תבקש מהמבחר תלמידים שיש לנו פה לרקוד איפרוויזציה [אילתור], ומי שתצליח בצורה הכי טובה תהייה הרקדנית הראשית במופע הזה. עכשיו בחרו"
"ג'וני" נינה אמרה בזריזות.
ג'וני קם וניגש אליה.
רובין לא נראתה מאוכזבת, היא נראתה דיי שלווה.
היא סרקה את כל התלמידים.
אחרי כמה חיפושים היא נעצרה עלי.
"בואי" היא הושיטה לי יד וחייכה.
"האא..?" אמרתי מבולבלת.
"טוב מאוד. עכשיו, נינה וג'וני ראשונים" בלה הכריזה.
מיאו! D:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
מיאו!~