ארץ לעולם לא

אני רוצה לסלוד מכל דבר אפשרי. מיום חמישי זה יכנס לתוקף, החזרה ללימודים הזאת מכניסה בי שנאה, פחד, הרהורים, בלבול ואמת אמיתית שמאפשרת לי "לשים דברים על השולחן" ולגלות בעצם מי הם אנשים אמתיים.

אני רוצה לנתק מעצמי כל יחסי אנוש מהמקום המנוכר הזה. אני שונאת אנשים צבועים.

רוצה לשבת בהפסקות לבד, אפילו לקרוא ספר או משהו. לא משנה מה, להתרחק מהם, מהצבועים. להשקיע את כל כולי בלימודים ובחומר ולהוציא ציונים של חרשנית כמו שאני יודעת, כי יש לי פוטנציאל - פשוט אין לי סבלנות להשקיע.

"פשוט אין לי סבלנות להשקיע" - נכון מאוד!!!  זאת חלק מהסיבה שאני לא מצליחה להתמיד ולהצליח בדברים.

אז יאלה צריך סבלנות. אני רוצה להיות נקייה, מסודרת, מאורגנת, אחת שאפשר לסמוך עליה, שאמא תתגאה בי.

אני רוצה שהסדר יום שלי יתנהל ככה:

בוקר> בית ספר> שעמום שם, פחד, בלבול, חשש מאנשים, סלידה מהם> לחזור הביתה לפשפש במחשב, לדבר עם אנשים מקסימים בנט> לאכול מסודר ובריא ודיאטתי> בערב לעשות הליכה של שעה> ארוחת ערב> טלויזיה ומחשב> ללכת לישון!

וזה יכול לקרות אני רוצה להתחבר לעצמי כמה שאפשר ולגלות על עצמי כלכך הרבה דברים חדשים.

אני ממש רוצה שכל השנת סיוט הזאת תגמר וש-2008 תפתח לי בדרך כלכך נקייה וטהורה...

מתי הגאולה הזאת תגיע אלי?

ולעניייני המצב הנוחכי, אוקי היום נשקלתי וירדתי 1.300 קילו, כל הכבוד! אבל היום בלסתי בצורה בלתי שפויה בגלל מלא דברים שהסתובבו לי בראש והטרידו את כל העולם ואשתו במוח שלי.

סליחה אם פגעתי.

אכלתי בסביבות ה-4000 קלוריות, שלא נואמר - בלסתי!

למה????

גם לא עשיתי הליכה כי נירדמתי.

היום אני לא מסוגלת להכניס לגוף המלוכלכך , הרוטט, השומני שלי שומדבר...רק לשתות.

אני לא רוצה לראות ביום שבת בבוקר את המשקל עולה, אני רוצה ירידה של חצי קילו. זה יקרה!!!

ונגיד שכאילו לא קרה כלום ולא בלסתי, נשארתי במשקל 62.6, נגיד.

ב15.12 אני מקווה שהמשקל ילך בעדי ויראה לי 62.1.

אני כלכך רוצה לרדת מטווח ה-60 המסריח הזה...

בעע..

:(