בצל עונת האופטימיות (:

אז בבוקר יום א' , קמתי , התארגנתי , הכל היה טוב ויפה .

דודה שלי הקפיצה אותי לתחנה, הצטלמנו , היה כיף .

סאן ואני הלכנו לקנות עוד צ'ופרים ולחפש כמה דברים , מזל שהאוטובוס התעכב.

ואז עלינו לאוטובוס, נסענו לאשדוד להביא את האשדודים , ומשם לקריית גת .

הכנתי צ'ופרים בדרך והכל היה סבבה.

איך שהגענו ליער עין חמד , בום , כאבה לי הבטן .

טוב לא ייחסתי לזה משמעות ,אבל אז זה המשיך לבחילות , כאבי ראש .

לא יצאתי למסלול , לא יכולתי לקום מהספסל ( ממצב שכיבה) לא יכולתי להרים את הראש.

נשארתי בתור מנהלנית , הייתי עם ספי , נתי ושחר וחיכינו ליובל .

בנתיים עלינו לאוטובוס ונחנו שם קצת , בחוץ היה די קר ..

יובל לוגסי בא ונסענו לכיוון הקסטל , שחר ניגן קצת בגיטרה את הביטלס ואני הייתי שפוכה .

הגענו לקסטל , ואמא קיבלה החלטה שאני חוזרת הבייתה .

בנתיים שחיכיתי לדוד שלי שיבוא לקחת אותי פרקנו את התיקים מהאוטובוסים ונשכבתי לי באיזה פינה שם.

נרדמתי שם חחח לא היה לי כוח לקום, אבל כל שניה טלפונים :\.

הקאתי ,  נרדמתי , דיברתי עם ספי ונתי שהיו איתי שם והיה בסה"כ נחמד אם לא הייתי חולה.

אחריי כמה שעות דוד שלי הגיע ,

בלב כבד נסעתי , כלכך התבאסתי שאני לא אהיה בשבוע השני ,

ועוד במסלול של היום שהכי אהבתי , אפילו לא יכולתי להיות איתם במסדר פתיחה:\

או בכותל במסדר סיום.. :\ הכי מבאס בארץ .

הקבוצה שלי הכי טובה (:

הכי מדהימים , הכי טובים , הכי אחים .

הם התקשרו אליי אתמול ושרו לי מורלים בטלפון 3> .

בקיצור חזרתי הביתה , נחתי בעיקר , היה לי חום גבוה .

יום למחרת אמא באה והיינו אצל הרופא.

בערב נסענו לאבא , הייתי אצלו קצת ואז דודים שלי אספו אותו .

אני בראש העין עכשיו , היה נחמד היום , בסוף לא נסעתי לכותל .

היינו בסימס 3 היום חח ובערב באו חברות של שרי והיה נחמד (: .

מזל טוב לליבי וליובלי החניכה (:

יהיה בסדר בע"ה !

3>