פרק 7
"כן?" ענתה רונה.
"זה בקשר לרינתה..." עניתי.
"מה?!אוף...טוב נו..." אמרה בייאוש.
"את חייבת לעזור לי!אני חושבת שהאשה שגרה איתה רוצה לרצוח אותה או משהו כזה.." אמרתי.
"הצחקת אותי!אמא שלה?!" שאלה רונה בצחוק קל.
היה ברור שרונה לא רצתה לעזור לי וניסתה להתחמק מהנושא.
אבל השאלה היא מדוע?!
"תקשיבי...אירנה, את חייבת להירגע מיד!מה נכנס בך?" שאלה רונה בהרהור.
"רונה!!!רוצה אני אוכיח לך?!בואי איתי לבייתה של רינתה ותראי הכל!" עניתי ברצינות רבה.
פתאום נשמע צלצול מנדנד...ידעתי שזאת מיכל עומדת לאמר לי למה אני לא מחכה לה בבית.
"הלו?!אירנה!את יודעת שבגללך אני צריכה לשבת עם ההורים שלך פה ולפטפט איתם?!" שאלה בכעס מיכל.
"אממ...לא?" אמרתי.
"את יודעת שזה מביך?" שאלה מיכל.
"לא, ההורים שלי כפי שאני מכירה אותם חברותיים מאוד!" עניתי.
"אירנה, תשכחי ממני!הוכחת לי שלא אכפת לך ממני!" אמרה מיכל בכעס וכמעט בכי.
הרגשתי ייסורי מצפון.אבל ידעתי שאילו הייתי נפגשת איתה הייתי מרגישה הרבה יותר גרוע...!
אני ורונה הלכנו לכיוון ביתה של רינתה.
"הגענו, כאן היא גרה." אמרתי לרונה בהיסוס קל.
"וואו...איזה בתים מיושנים יש פה!" אמרה.
נכנסנו לתוך הבניין, ודפקתי על דלת דירתה של רינתה.
אף אחד לא פתח לי.זה היה מעצבן כל כך!צלצלתי בערך שמונה פעמים!
"נו...מה יש לך לאמר עכשיו אירנה?!" שאלה אותי רונה כאילו היא שפטה אותי.
"אני לא יודעת, פעם ראשונה שהייתי פה פתחו לי את הדלת ותרקו לי אותה בפניי!" עניתי לה.
"אירנה, את צריכה להשלים עם העובדה שיכול להיות שלא תפגשי יותר את רינתה..." אמרה לי רונה.
טוב, יכול להיות שרונה צדקה...אני אצטרך להשלים עם זה שאולי אני ורינתה לא ניפגש יותר.
"טוב רונה...בואי, נלך למקום אחר" אמרתי כשפניי כלפי מטה.
"יופי!בואי ל...ריקה?בא לך?" שאלה רונה.
ריקה הייתה חברה קרובה של רונה.היא הייתה עשירה, יפה ומטופחת.
אבל משום מה תמיד היה בה משהו מוזר...פשוט, בכל מקרה...לא אהבתי אותה כלל.
"לא רונה...אני אלך הביתה, טוב?" אמרתי.
"אבל מיכל שם, לא?" שאלה.
"יכול להיות...טוב זה לא משנה לי כל כך כרגע." אמרתי בזמן שהתחלתי כבר ללכת לכיוון בייתי.
מיכל כבר לא הייתה בבית כשהגעתי.הוריי היו עסוקים בעיסוקם,ואני הלכתי לכתוב ביומן שרונה הביאה לי לא מזמן.
מצד שני, כבר לא היה לי חשק.הדבר היחיד שכתבתי היה "היום היה לי יום".
הייתי די עייפה.הנחתי את היומן מתחת לכרית שלי, ושכבתי לנוח.
חשבתי לעצמי...
עוד מעט יהיה אביב, העונה האהובה עליי.יפרחו הפרחים, ויהיה לי חם ונוח...
אבל...מצד שני, יונתן לא יהיה איתי כדי לחגוג את העונה הזאת.
אני לא יכולה...פשוט לא יכולה בלי יונתן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Olina :-]