היום זכיתי לכמה רגעים של חסד; צחקתי כמו שלא צחקתי מעולם. טוב, אולי לא מעולם, אלא מזה הרבה הרבה זמן. ומעבר לכך, הוא צעק את שמי בהתרגשות כשראה שהגעתי- אפילו זכיתי לנשיקה על הלחי וחצי חיבוק. אחרות שאלו-
למה אותי אתה לא מקבל ככה?
אני לא יודעת מה לומר על זה,
זה כאילו
מכאן והלאה אפשר רק להדרדר?
השגתי את מה שרציתי, בערך.
כמו לימור לבנת, כשהנמיכה את רמת השאלות בבגרות והתפארה בתוצאות קידום מרשימות.
כן, זה ככה עכשיו בערך- פתאום נדמה כאילו זה כל מה שרציתי.
זו ממש התגשמות של חלום.
ואולי, מכאן יהיה קל יותר להמשיך הלאה.
בערך.