זה בערך הבלוג השישי שאני פותחת כבר,
והסיבה העיקרית לכך היא אנשים שמתעקשים למרר את חיי.
הפעם אף אחד לא מכיר אותי, אני מקווה.
אז אני תלמידת פנימיה בירושלים, י"ב, ועוד פחות מחודש בת 18.
אין לי עדיין רישיון נהיגה ואין לי מושג מה אני הולכת לעשות בצבא, ואני גם לא בטוחה מה אני רוצה ללמוד בעתיד.
איבדתי את הבתולין שלי בגיל 15 וחצי לאדם שאהבתי ולא היה חבר שלי, ולא אהב אותי בחזרה.
מאז, אפשר להגיד שהתחלתי "להשתרמט", "להתפרפר", תקראו לזה איך שתרצו.
לאחרונה, לפני בערך ארבעה חודשים, הפסקתי עם זה כי זה התחיל להגעיל אותי.
לא נהניתי כבר מסקס, זה הפך לדבר רגיל לחלוטין ואפילו מיותר רוב הזמן. עשיתי את זה בשביל לעשות את זה.
לא התביישתי בזה, לא פחדתי לספר, ולא הרגשתי שאני עושה טעות. אבל זה כן היה מיותר, ולכן הפסקתי.
לפני שבוע וחצי לערך, התחלתי למצוא את אחיה של ידידה לשעבר מושך במיוחד, אפילו שהוא בכיתה י'.
נלחמתי בעצמי עד שאמרתי שאולי כדאי בכל זאת לנסות ולבדוק מה יקרה אם אני אצליח לנשק אותו.
הלוואי והיתה לי סבלנות לספר איך הכל היה, איך נישקתי אותו ואיך נשארנו ערים כל הלילה, ומה עשינו.
אחרי אותו לילה הפכנו למין יזיזים רק עם דגש נחמד על הידידות.
מסתובבים הרבה ביחד, מדברים, צוחקים, יוצאים לעיר, יושבים בחדר אוכל..
ובין לבין כשאין אף אחד במסדרון הוא מצמיד אותי לקיר ומנשק אותי,
ובאוטובוס בדרך לעיר או בחזרה הוא עושה לי פרצופים סקסיים שאני לא מסוגלת להסתכל,
ומתחת לשולחן הקבוע שלנו בחדר אוכל, הרגל שלו משחקת לי מתחת לחצאית.
וכשאנחנו עם יותר מדי אנשים ואני רוצה סקס, זה "בוא, הולכים להרכיב פאזל",
כי כולם יודעים שיש לי בחדר פאזל חדש של אלפיים חלקים, ושאני והוא מרכיבים הרבה ביחד.
לא יכלתי להתאפק מלבתל אותו. הוא סקסי בטירוף, ואלמנט הסודיות הוסיף המון.
ובלילה כשהוא בורח אליי לחדר, אליי למיטה, הוא מעיר אותי ואנחנו שוכבים, שוב, ושוב,
ובין לבין יש לנו תנוחת דיבור שלפיה אנחנו שוכבים אחד ליד השני עם הידיים שלובות ומשחקות ועושות נעים.
וקשה לו להיפתח, וגם לי, אבל זה קורה לאט לאט.
להיות איתי הוא לא רוצה, הוא רוצה אחת אחרת.
כן, זה קצת כואב. אבל אני מזכירה לעצמי כל פעם שעדיף שכך. גם ככה זה לא ילך.
הכי טוב שככה, בכיף, בספונטניות. כמו כשהחלטנו לעשות ביחד עגיל מתחת ללשון, וקנינו, ועשיתי לשנינו.
ואני משחקת בעגיל וחושבת איך זה הוא, ותוהה אם הוא חושב עליי אותו הדבר.
בינתיים, זה טוב.
23/11/2007, 17:29
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
lone rider