בפרק הקודם:
בבוקר לא ממש בבוקר.. ב 4 וחצי ככה לקראת בוקר היא חזרה הביתה. הבגדים שלה היו קרואים והיא בוכה.
לא הבנתי מה קרא.
אבא: מזה?! מה קרא!?
ביאנקה כבר לא בכתה. היא רק שתקה לא יכלה לפתוח ת'פה. כאילו לא אכפת לה יותר מכלום.
אני: מה קרא!!??!!? מה יש לך !? ביאנקה: הוא חזר
אבא: מי חזר? מי עשה לך את זה?! ביאנקה: הוא חזר! דימה! הוא .. הוא..
אני: חתיכת בן זונההה בונא אני הולכת להרוג את הכלב הזה איפה הוא?!
אמא מהר התחילה להרגיע אותי ואת ביאנקה ..
אבא הבין מה קרא. בדיוק כמוני. הכלב הזה אנס אותה! מסכנה שלי.. באתי אליה וחיבקתי אותה.
אבא לקח רובה ויצאה. לא הבנו מה קורא.
ביאנקה: לא!!!! תחזור לפה אבא די! היא רצה אחריו! הוא לא הקשיב! הוא צעק לי: מרי קחי אותה! אמא בכתה בסלון! היא באה לביאנקה הרגיעה אותה.
פתאום שמענו בום! חזק!!!
ביאנקה בבכי יצאה מהבית ביחד איתי רצנו לראות מה קרא! אמא גם רצה. אמא הייתה ראשונה היינו מאחוריה פתאום היא נעצרה. השכנים יצאו. היא נעצרה ונפלה.
לא הבנו מה קרא. רצנו אליה. הזמינו אמבולנס ואז ראיתי את אבא. שוכב אל אדמה וכולו דם. ורחוק ראינו בנים בורחים.
השכנים לקחו אותי ואותה הביתה.
ביאנקה לא דיברה. וגם לא בכתה. היא רק ישבה ולא זזה..
זה היה היום הכי גרועה בחיי. בחוץ הייתה משטרה, אמבולנס כל מה ששמעתי זה ויאויאוויאו הקולות של מכוניות ממשטרה. ואמבולנס ורעש של שכנים.
אני יצאתי החוצה וראיתי איך שסמים אל אבא שלי בד לבן מהרגליים עד הראש מכסים אותו.
אני לא האמנתי שזה קורא לי!
כעבור שעה התקשרו מבית חולים לאיפה שלקחו את אמא.
את הפרק הבא אני ימשיך ביום שלישי.. ניראה לי.. עם יהיה לי זמן..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Angel in night!