טוב..אמא שלי בסוף הרשתה לי ללכת ליומולדת של קריסטינה...

הלכתי...הכל היה בסדר גמור...אפילו מצויין..

כמובן שאני וקריסטינה הגדולה ישר התנפלנו עם שני בקבוקי השמפניה..

טוב..אחרי זה אני וגילי עברנו לוודקה...

ודבר אחד הוביל לדבר אחר..

וזה הסתיים ככה שאני וגילי התחלנו להתמזמז..

ואחרי זה התקשרתי לטושה..סתם כי הייתי שיכורה...והתגעגעתי אליו..

ואמרתי לו את זה..גאד...איזו טיפשה אני..

ועכשיו הוא לא רוצה לדבר איתי...

אני ממש מפחדת..

אני לא רוצה שניפרד..

נפרדו ממני יותר מדי בנים..

אני....אם אנחנו נפרד...זה יכול להסתיים בהתאבדות...מהצד שלי..

כל דבר בחיים שלי מזכיר לי אותו..ואם ניפרד..אני לא יכולה לתאר לעצמי חיים בלעדיו...

גאד...אני כל כך צריכה עכשיו חיבוק...

[עריכה מאוחרת]:

טוב...זה איכשהו הסתדר..הוא לא סלח לי לגמרי...אבל הוא כבר מדבר איתי...

אני "מאמינה" [כמו שגילי יעצה לי] שהוא יסלח לי...

הרי הוא אוהב אותי...נכון?