טוב...בלי להחשיב את חמישי-שישי הראשונים..

היום הסתיים השבוע הראשון אחרי השביתה...

מנקודת המבט שלי - זה היה סיוט על פני האדמה ><

לא ישנתי מספיק בלילה, כל יום איחרתי (חוץ מהיומיים האחרונים) וגם חזרתי הביתה

כשהיה כבר חשוך (וקר!) כדי לראות מה שאח שלי קילקל/שבר או אכל בלי רשות....

אני כבר לפני הרבה זמן הבנתי שהוא יותר לא מקשיב לי - לא שזה משנה לי, אני מנסה כמה

שפחות לראות אותו - וויתרתי על כל נסיון להפעיל עליו כל מחשבה.

עכשיו אני מנסה למצל כל רגע של זמן פנוי כדי להתעדכן בכל הדברים שהפסדתי...

תאחלו לי בהצלחה...אני זקוקה לזה ><"

3>