בינתיים אינלי כוח לעדכן. ><"

ישמצב אני אעדכן. בינתיים הבלוג סגור.

למטה.

בקשה תגיבו.

התחלתי את הסיפור מהתחלה.

רציתי, הוא גם יותר יפה לטעמי.

אז הנה אני, מבלה את יום האהבה בתחנת המשטרה.

אני אחזור אחורה.

-

"היי מה קורה?" שאלתי את חברתי הטובה, ניקול וחיבקתי אותה חזק.

"למה את כלכך מאושרת?" היא שאלה וחייכה.

"כי, היום יום האהבה, וזה יום האהבה הראשון שאני באמת חוגגת, נורמלי, עם ג'ייק." חייכתי.

"אפילו עשיתי יומן ליום האהבה, תיכננתי הכל, פרט פרט, עד לפרט האחרון." אמרתי והוצאתי יומן אדום עם נקודות לבנות שעליו רשום 'יום האהבה.' בעט כסף.

היה רשום מה אני הולכת לעשות ביום האהבה:

-אני וג'ייק הולכים לסרט.

-אני וג'ייק הולכים ליריד.

-אני וג'ייק הולכים למסעדה.

-אני וג'ייק הולכים לים וצופים בשקיעה.

והיו גם כל מיני רעיונות למתנות שאני אקנה לג'ייק:

-אלבום תמונות ענקי שלנו ביחד.

-קופסאת שוקלד בצורת לב.

-מפרט בצורת לב שעליו חרוט ג'ייק.

ג'ייק ניגן בגיטרה שנתיים בערך, וחשבתי שזאת מתנה מושלמת.

"מפרט זה טוב?" שאלתי את ניקול. רציתי שהכל יהיה מושלם.

"כן.." היא אמרה.

"יופי." אמרתי וחייכתי.

נשמע הצלצול.

"טוב, אני הלכתי למתמטיקה, נפגש בהפסקה." ניקול אמרה והלכה.

אני הלכתי לכיתת היסטוריה.

"פאקק.." אמרתי בדרך לשם.

מרוב שהראש שלי חשב רק על יום האהבה לא עשיתי את העבודה בהיסטוריה,

שהיית אמורה להגיש לפני שבועיים.

'ליאת תהרוג אותי.' חשבתי בלב,

'מה אני אעשה?' שאלתי את עצמי ונכנסתי לכיתה.

"אהה, ליאת, אני לא מרגישה כלכך טוב, אני יכולה ללכת לשתות תה?" שאלתי אותה.

"כן בטח, תגישי לי את העבודה יום אחר." היא אמרה ויצאתי מהכיתה בהקלה.

נכנסתי לחדר האחות להכין תה וראיתי את ג'ייק חולה שוכב על המיטה.

"ג'ייק!" אמרתי בבהלה, "מה קרה?" שאלתי.

"הוא לא מרגיש טוב, והוא הולך לרופא, יש לו חום של 40 מעלות. אז תני לו לנוח." האחות אמרה.

"מה? אבל.. יו.. האהב.." גיגמתי והכוס נפלה על הרצפה.

האחות נראתה כועסת.

"אני.. אני אנקה את זה.." אמרתי וחייכתי לה.

התחלתי לנקות את התה מהרצפה ואז נשמע צופר של מכונית.

"טוב ג'ייק, זה בשבילך, תגיד לאמא שתיקח אותך לרופא, אתה צריך לנוח." האחות אמרה וליוותה את ג'ייק למכונית.

"יום האהבה שלנו.. נהרס.." אמרתי עצובה.

סיימתי לנגב את התה והכנתי לי חדש, שתיתי אותו וחזרתי לכיתה שתי דקות לפני הצלצול.

בצלצול יצאתי החוצה.

"ניקול, הוא.. חולה.. ו.." גימגמתי.

"ג'סיקה, תרגעי.." היא אמרה, "מה קרה?"

"ג'ייק חולה, ויש לו 40 מעלות חום, מה אני עושה?" שאלתי אותה.

"תבקרי אותו בבית חולים?" היא אמרה.

"יום האהבה בבית חולים?" שאלתי.

"זה מה שאכפת לך, או ג'ייק?" היא שאלה.

"ברור שג'ייק... וגם יום האהבה.." הוספתי,

"צודקת." אמרתי, "גם, יש את שנה הבאה." חייכתי חיוך מזויף, "לא?"

"כן.. עכשיו תקשיבי טוב, ניפגש בסוף היום ליד השער, ואני אקח אותך לג'ייק." היא אמרה.

"טוב.." אמרתי, "עוד שתי דקות יש צלצול, אני הולכת לכיתה." אמרתי, ובכל זאת הייתי קצת עצובה.

בסוף היום אמא של ניקול באה לאסוף אותנו ואותי היא לקחה לבית חולים,

"ביי ניקול, ביי ליסה." אמרתי, "תודה." וחייכתי.

נכנסתי לבית החולים ובפתח עמדה אישה גבוהה עם אף מחודד וקול צרוד "שעת הביקור נגמרו." היא אמרה.

"מה? לא נכון, אני צריכה לבקר את חבר שלי.." אמרתי, "מחר בשעה ארבע אנחנו פתוחים שוב.." היא אמרה.

"לא, אני חייבת.. את לא מבינה.. זה דחוףף.." אמרתי.

"את לא יכולה!" היא התחילה להתעצבן.

"אוי, תשכחי מזה!" אמרתי ודחפתי אותה ונכנסתי לחדר של ג'ייק.

חיבקתי אותו חזק והבאתי לו את המפרט.

"יום אהבה שמח" אמרתי לו, ונישקתי אותו.

"הנה היא!" האישה הגבוהה אמרה לאבטחה.

"לאאא!" אמרתי מנסה להתחמק בזמן שהאבטחה גררו אותי החוצה,

לאוטו, לתחנת המשטרה.

ועכשיו אני כאן, חוגגת את יום האהבה בתחנת המשטרה.

3>

תגיבו (;