לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  אוֹרִיאן

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2010

בועה


הלוואי שיכולתי לשים אותך בבועה אחת קטנה
בועה שרק אני ואת בתוכה
בועה שאף אחד לא יוכל להתקרב אליה
בועה שתשמור עלייך מכל פגע

בועה שתשאיר אותך מחייכת
בועה שתעשה לך רק טוב, 
בועה שלא תדע שום רוע.

הלוואי שיכולתי לשים אותך בבועה אחת קטנה
בועה שתשכיח ממך את כל הצרות,
ותשאיר אותך
עם

חיוך

אחד

קטן.
נכתב על ידי אוֹרִיאן , 26/2/2010 00:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה אולי ישמע קצת .. מוזר,


אולי אפילו פלצני, מפגר, אבל -


להסתכל על הזריחה, זה הדבר האהוב עליי בכל העולם.
בין אם זה בקיץ, שאני מסתכלת עליה דרך החלון, עטופה בסדין בלבד, וגבר מחבק אותי מאחורה,
ויש רוח נעימה שעוברת על הפנים של שנינו ויש הרגשה של אושר נאיבי ופשוט,
בין אם זה בחורף, שהחדרים בבית נצבעים בכחול עמוק, וכולם עדיין ישנים ולא צריך לפתוח את החלון -
כדי לדעת שבוקר, וקר בחוץ, ויום חדש בחוץ.
ואני מנסה לעורר מזכרוני את ברכת השמש שלמדתי לפני 3-4 שנים, ואני משחזרת אותה בחדר שלי,
כשלאט לאט הוא מתמלא כחול, בבוקר חדש, יום חדש,

נקי, טהור,

מכל מה שקרה אתמול. ושלשום. ולפני.

ואני נשכבת במיטה ומנסה להרגיע את הגוף מכל מה שעבר עליו בשבועיים שלושה האחרונים,
אבל למרות היופי שבזריחה, אני לא מצליחה להתעודד ונשארת במצב רוח השקוע הזה, בדיכאון הלא ברור הזה,
שלא מצליח לצאת ממני, למרות הכל.

רק לעבור את היום הזה, את הסופש הזה, את החודש הזה, את השנה הזאת.
את הבחור הזה (?)

מה הולך איתי בכלל.. ?

- אוריאן.

וכן, תשתי הרבה קפה, ותה, כל דרך שהיא שתכניס לך קפאין לגוף
ותבלעי כדורים שממריצים אותך לכל היום 
ומונעים ממך לקרוס.
נכתב על ידי אוֹרִיאן , 11/2/2010 06:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



וזה מה שנקרא - סם האהבה העיוורת.


"הוא טיפח את ההתמכרות, וכשההתעניינות שלו בי פחתה, סבלתי מההשלכות הצפויות להפליא.
התמכרות היא סימן ההיכר של כל אהבה עיוורת. הכל מתחיל כשמושא אהבתך מרעיף עלייך מנה
משכרת של סם הזיה שאף פעם לא העזת להודות שאת רוצה - ספיד רגשי, אולי, של אהבה רועמת
והתרגשות מסחררת. עד מהרה את מתחילה להשתוקק לתשומת הלב האינטנסיבית הזאת,
ברעב האובססיבי האופייני לכל מכור באשר הוא. כשהסם נמנע ממך, את הופכת מיד לחולה,
מוטרפת ומרוקנת, שלא לומר מלאת טינה על הסוחר שטיפח את ההתמכרות הזאת בתחילתה,
ושמסרב עכשיו להמשיך לספק את החומר הטוב - למרות שאת יודעת שהחומר הזה מוחבא אצלו איפשהוא,
לעזאזל, מפני שהפעם הוא היה נותן לך אותו בחינם. בשלב הבא את שלד כחוש ורועד בפינה,
ואתה בטוחה בדבר אחד - שתמכרי את נשמתך או תשדדי את השכנים לך רק כדי לקבל עוד פעם אחת את הדבר ההוא.
בנתיים מושא אהבתך נגעל ממך. הוא מסתכל עלייך כאילו הוא בכלל לא מכיר אותך, ובטח לא אהב אותך פעם בכל ליבו.
ולמרבה האירוניה את לא יכולה להאשים אותו. כלומר, תסתכלי על עצמך - את שבר כלי מעורר רחמים, שאפילו את בקושי מזהה."

(לאכול, להתפלל, לאהוב - אליזבת'  גילברט)
נכתב על ידי אוֹרִיאן , 4/2/2010 15:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





25,951

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוֹרִיאן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוֹרִיאן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)