I know i can count on you.
but, can i ?
ואתה אומר כל הזמן - אני לא כמו כולם.
אני לא רוצה רק לזיין אותך.
ואני נותנת לעצמי ליפול, ואומרת לעצמי - אולי .. אולי במקרה, אולי במקרה הוא באמת שונה.
ואנחנו אצלו בחדר, הוא שוכב ואני יושבת מולו ואנחנו מדברים
והוא מלטף לי את הידיים ומספר לי סיפורים על המשפחה שלו ועל החיים
ואז הוא אומר בואי הנה ומושך אותי, ואני מחזיקה את עצמי
אבל בסוף באה קדימה ומנשקת אותו.
ואנחנו שוכבים במיטה ואני אומרת לו "אז צדקתי"
והוא אומר, "מה, שאני רק רוצה לזיין אותך?"
ובתשובה המתחמקת שלו (אם לא יזרום לנו, אז לא, ואם כן יזרום לנו זה יכול ללכת לכיוון רציני, ו - וואלה זורם לי איתך)
אני שומעת איפה שהוא שתכלס - בתכלס בתכלס, כן, אני כמו כולם ואני רק רוצה דבר אחד ממך.
ועם כמה שהוא מלטף ומנשק והכל נראה לי טוב באותו רגע, והוא אומר לי משפטים יפים ומחמיא, ועושה הכל נכון,
אני יודעת שזה לא נכון, וזה הדבר הכי לא נכון לעשות.
ואז אני משאירה את עצמי על חבל דק באותו יום ומתחננת שהוא ישלח הודעה
שהוא יוכיח לי שהוא לא מתכוון להיות כזה, שהוא בכלל לא כזה, שהוא שונה. שהוא אחר.
והוא שולח הודעה ב19:00. והכל נחמד, והכל טוב.
הכל נגמר.
אחרי יומיים שלושה הוא מתחיל עם ההתנהגות של "כבר לא אכפת לי ממך כי השגתי אותך"
ולי נמאסה ההתנהגות הזאת. אני שונאת את המשחקים האלו - או שכן, או שלא. אל תשחק. תגיד לי את האמת, או שתעוף לי מהעיניים.
ולאט לאט זה מחלחל לי אל הלב ונופל לי האסימון,
ואני במיטה מנסה להרדם ולא יכולה, ועולות לי דמעות בעיניים, כשיש לי הרגשה אחת בלב,
שאני לא שווה יותר מאשר זיון, לא שווה יותר מסטוץ, לא שווה יותר מלילה אחד.
וככה זה, וככה זה היה בשנה האחרונה.
ואף אחד לא מגיע, אף אחד לא מופיע, אף אחד לא שונה.
כולם אותו דבר - אומרים שהם שונים, שהם לא אותו דבר.
שהם לא רוצים רק לזיין אותי, שהם רואים שאני מעבר לזה.
אבל בסופו של דבר ..
כולם אותו דבר.
ואמא מתעצבנת שאני אומרת את זה על גברים,
אבל יש לי כבר קצת נסיון, ואני כבר הבנתי את זה ...
כל, אבל כל, הגברים אותו דבר.
ונמאס לי כבר לבכות ולהרגיש רע, בגלל שאתם חושבים שאני לא שווה מספיק.
ועם כמה שאני רוצה להגיד לעצמי - די, את לא צריכה את זה. את יודעת שאת שווה יותר.
זה לא עוזר, אני צריכה שיהיה שם מישהו שיעריך אותי ויגיד לי שאני כן שווה,
אני כן עושה פה משהו בסדר.
אני כן מוכשרת במשהו, ואני כן חכמה. ואני גם לומדת וגם עובדת ויש לי ציונים טובים,
ואני משקיעה את החיים שלי בכל מה שחשוב לי, בכל מי שחשוב לי.
אני כאן בשביל כולם ואני כאן בשביל להקשיב.
וכן, יש גם אנשים שהם כאן בשבילי להקשיב, ואני מעריכה את זה כל כך,
אבל אני רוצה שהמישהו הזה יבוא,
ישנה את מה שאני מרגישה עכשיו,
יוריד לי את האבן מהלב, ויגרום לו לעוף באוויר מאושר, ולא לצנוח אל האדמה.
עצוב לי, רע לי,
וכולם אותו דבר.
אני עייפה ולא מצליחה להרדם.
רע לי
תציל אותי מכל זה. בבקשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
