אני שונאת כדורגל

אני שונאת פיפ"א

ואני שונאת .. שונאת שאתה יוצא מאוחר מהעבודה

שונאת שאני עושה הכל כדי לראות אותך, ואתה ... לא.

שונאת להתקשר למספר בעבודה ולשמוע מישהו אחר עונה

ואז לשמוע אותך אומר לו "מי זה?"

כאילו שזה לא ברור שזו אני מתקשרת ..

שונאת כשאני לא רואה אותך

שונאת כשאני רחוקה ממך

שונאת שאתה מסיים בחמש, הולך לשחק פיפ"א עם חבר,

ואני מתחילה בשש אפילו בלי לראות אותך

אין כמו מיילים של "תודה , את תותחית" "את מלכה" בעקבות סיכומים ששלחת כדי להעלות את המצב רוח ....

נמאס לי מהמקום הזה ומהכפיות טובה הזאת

לא חשבתי שאני אחזור למצב שאני אגיד את זה שוב ,

אבל החיים בזבל ...

לא יודעת מה קורה לו, אבל הוא מתחיל להתנהג מוזר בשלושה שבועות האחרונים

פעם ככה פעם ככה ..

פתאום מצב רוח מחורבן, שעה אחרי זה סמס אוהב.

פעם כועס, פעם סולח. פעם אוהב, פעם שוכח.

איך מתרגלים למצבים האלה ? לא ברור ...

איך שהוא כשהכל נראה טוב מושלם ופשוט , הכל מתחיל להסתבך ..

מזל טוב לנו, 7 חודשים . יש עתיד, הא?