great minds..

נהג המונית עצר מול פתח המוטל.

כניסה אפורה וצרה, ושלט ישן "מוטל". זה הכל. כמו שבאת אתה הולך. לא מספיק אטרקטיבי כדי לשמור בזכרון. אלא אם כן באת כדי ללמוד משהו. לקח למשל.

הפקיד בקבלה היה גבר מבוגר, שמן. סיגריה בין שפתיו. עיתון בידיו. תהיתי איזה עיתון זימה הוא מסתיר.

"אממ. סליחה." קולי רעד. " יש כאן הזמנת חדר לרוּד, מיס רוד."

הוא שלף מפתח מהלוח מאחוריו מבלי להסיט את מבט. אולי זה חלק מהמקצועיות. מי שלא רואים, לא זוכרים. נטלתי את המפתח ועליתי לחדר.

העדפתי שלא להסתכל על הדרך, במעלית התמקדתי בקצות רגליי. בחדר לא הדלקתי את האורות.

הגעתי ראשונה. התיישבתי בחשכה על המיטה, הדלקתי את המנורה הקטנ ה על השידה. בדיוק מתחתיה מצאתי את הפתק שלו.