אח הומו- אז מה כל הסיפור?

כן, ככה הוא היה פעם. בחור חסר בטחון עצמי, שמן, מתחבט ומתלבט על עצמו ועם עצמו. אני לא רוצה להתחיל ולחשוב מה הוא עבר בתקופת התיכון.

לא פעם ולא פעמיים רבנו באותה תקופה, על אף שהייתי קטן ממנו בשנים לא מעטות. כעסים, מכות וריבים היו נחלתנו יום ביומו. ההורים בעבודה, אז אין מי שיפריד.
תמיד חשבתי שיש לו בעיות כעס. לא ידעתי למה, חשבתי שהוא פשוט מוציא עליי את כל האגרסיות. רק לפני כמעט שנתיים הבנתי את הסיבה האמיתית...
תארו אתכם מחזיקים סוד גדול במשך כמעט עשר שנים. תארו לכם את עצמכם חוששים כל כך מלאבד את כל מה שהינכם- הורים, חברים, אחים. תארו לכם אתכם חיים בתוך בלון שמאיים להתפוצץ. אתם לא יכולים להכחיש את סודכם, ועם זאת אתם יודעים שיש פה בעיה.
אז אתם עושים את עצמכם. יום יום, שעה שעה. אני לא אשכח איך בגיל יותר קטן ישבנו אני ואחי וצפינו בעוד שיחה על מצעד הגאווה כששאלתי את אחי-"מה אתה חושב על הומואים", ובאותו רגע הוא קם במין מבוכה כזאת ואמר- "שיחיו איך שהם רוצים". איך לא עליתי על זה אז. כנראה שהדחקתי, כולנו הדחקנו.
תקופה קצרה לפני שיצא מהארון בפני ההורים, הייתה כתבה במוסף לשבת על בתו הלסבית של אהוד אולמרט. היינו אני ואחי הגדול (ע', לצורך העניין, ר' ההומו הוא האח הבינוני במשפחה) בבית, כשאמי אמרה -" מה הייתי עושה אם הייתי מגלה שאחד הבנים שלי הומו". אחי ואני היינו אמורים לצאת מהבית כששנינו במכה אחת אמרנו- "אז מה". נכנסנו לאוטו שנינו, לא דיברנו, אבל ידענו- שנינו יודעים על אחינו, שנינו צריכים להיערך למציאות חדשה לחלוטין.
ואז אחי התגייס. שם הוא ראה שלא אצל כולם זה כל כך היסטרי. הוא ירד במשקל, החל להיות מאושר, הפך לחיית מועדונים, יצא עם אנשים, הבטחון העצמי שלו עלה, והכל? הכל בזכות העובדה שכל מי ששאל הוא ענה בלי בושה- "קוראים לי ר', אני הומו".
אל תתביישו, זה המסר שלי. אחי אמר בפה מלא על נטיותיו המיניות לאנשים והוריי לא ידעו דבר. אם אתם לא תתביישו ולא תעשו מזה עניין גדול, גם האחרים לא יעשו מזה עניין.
להתראות בינתיים, חג שמח ושבת שלום.
אור