אז מחקתי את כול הפוסטים .
ואל תשאלותי למה.
שוב , שוב אתה מופיע לי במחשבות ,
ושוב הלב רוצה לבכות...
לבכות על אותם ימים מאושרים שלנו ביחד , שנעלמו
היינו מבלים, נהנים, רבים, בוכים, צוחקים,
זאת הייתה התקופה הכי יפה שהייתה לי בחיים..
גם עם לפעמים היו לנו ריבים עדיין שום דבר לא מנע ממני להפסיק לאהוב אותך. 3/>
לפעמים אני נזזכרת שדיברנו בטלפון שעות ..
כמה צחקנו פשוט זה היה רק אני ואתה ..I;
אבל איך ? איך ?!
אתה רוצה שאני ישכח , שנתת לי כל כך הרבה דברים לזכור ?!? \;
החיבוקים שלך, הריח שלך, השטויות שלך..
ופתאום ביום אחד הכל נעלם ..
לא ברור למה, אבל זה נגמר..I;
וכן אני לא ישקר לך אני מתגעגעת , אתה חסר לי ,
אתה חרוט בלב . 3 I > והלב לא רוצה להוציא אותך....ו;
כנראה שאתה צריך להיות שם...
אבל ל = א !
אני בטוחה , שאתה תצא מהלבשלי מתיישהו
ואם לא עכשיו , אז בהמשך .
ועכשיו אני רק יודעת שאתה אפס ממש א-פ-ס ושכל ההתנהגות שלך כמה שאתה חושב שהיא מוסיפה לכבוד שלך היא רק מורידה את הכבוד שלך לאפס כמוך !
לימדת אותי כ"כ הרבה להאמין בעצמי, לא לוותר אף פעם,
הלב לא יודע מה שהראש חושב שלאהוב אותך זה לשלם בכאב אהוב יקר . .
אבל על האכזבה ?! אני יתגבר.. איתך או בלעדייך - עם הזמן הכל בסוף יעבור {:
זהו
פה זה נגמר .
אתה ממשיך עם החיימשלך ועם כל החברות שלך .
ואני ? אנסה לשכוח . 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
** טול **