*

בטח חשבתם לעצמכם, אנחנו במלון - ונוסעים לבריכה?

אז לא רצינו להיות עם כולם, רצינו להתנתק קצת, אז נסענו לבריכה שסגורה רק לבתי הספר,

במקרה הזה - רק אלינו.. ^_^

*

הגענו לבריכה, מצאנו מקום לשבת, אירגנו את התיקים וכיסאות,

מרחנו קרם הגנה ורצנו לבריכה..

מור: "יאלה כולם קופצים ביחדד"

שון: "3, 4, ו......"

הוא צעק וכולנו קפצנו, עלינו צוחקים, עשינו תחרויות שחייה ושיחקנו 'תרנגולות'.

שי: "אני עייפה, בואו נעלה קצת.."

ליטל: "כן, גמני.. יאללה בואו"

יצאנו מהמים וחזרנו למקום,

התנגבנו ואכלנו חטיפים

'התקבלה הודעה חדשה' נשמע צליל פתאום

צחקנו ועומר הוציא את הפלאפון

"מה זה...?" מילמל

דור: "מה קרה?"

"ז.. זה לא יכול להיות" המשיך למלמל

עברתי לידו וקראתי את ההודעה

אתה חושב שאני לא יודעת איפה אתה?

אתה טועה, אני יודעת עלייך הכל.

אני נשבעת לך, שחברה? לא תהיה לך יותר

אם לא אני איתך? תשכח מכוולם..

ותזהר, כל תזוזה שלך? רשומה אצלי..

"אמא.." מילמלתי

כולם הסתכלו סביבנו, לא היה אף אחד

'העיקר שאני כאן איתך ואת זה אף אחד לא ייקח..' נשמע הצליל מהפלאפון של עומר

הוא הסתכל על הצג "חסום" אמר

לקחתי את הפלאפון ממנו

"הלו?" עניתי בעצבים

השיחה נותקה

ומיד אחריה - הודעה

אתה חושב שאני לא יודעת שזאת ליעד ענתה לי?

אוי, אוי, עומר, לא יפה..

דנה: "אמאל'הההה..."

'העיקר שאני כאן איתך..' שוב חסום,

"הלו?" ענה

"או, יפה, אני רואה שהחלטת לענות" בקע הקול מהטלפון

עומר: "מי זה.? מה את רוצה??"

...: "עומי, סבלנות, נשמע, סבלנות.."

השיחה נותקה

נשמע בום חזק מאיזור הדשא שמאחוריינו,

הסתובבנו, לא ראינו אף אחד

"זאת רק ההתחלה" קרא עומר את ההודעה מהפלאפון

"אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההאאאאאאאאאאאאאאההההההההההההה"

צעקתי, צעקה מחרישת אוזניים