או כן או לא, מה שבטוח - אולי, וגם זה מוטל בספק

עצוב לי..כואב לי על מה שקורה במדינת ישראל.

עצוב לי נורא שכשאני שומעת בחדשות שעוד מישהו התאבד.. זה כבר לא מזעזע..כאילו שהתרגלתי..

עצוב לי שחיים כאן בישראל אנשים כאלה שמסוגלים לדקור ילד בן 3 חודשים..שמסוגלים לדקור משפחה שלמה בגלל סכסוך כספי

עצוב לי שגבר בן 26 רוצח ילדה בת 15 רק מכיוון שהיא לא הסכימה לשכב איתו..עצוב לי שזה נעשה בהשפעת אלכוהול

עצוב לי שאסף גולדרינג רצח את בתו הקטנה רק כדי לנקום באשתו שעזבה אותו..עצוב לי שהוא בורח מהמציאות בכך שהוא נוטל את חייו

עצוב לי שגבר מבוגר,חולה,רוצח את אישתו במהלומות פטיש רק מכיוון שלא הסכימה לממן לו מטפלת

עצוב לי שיש עוד מקרה רצח בין בני זוג צעירים

עצוב לי שילדה בת 4 נדרסת רק מכיוון שנהג ההסעות שלה כניראה מיהר לאינשהו..(אולי לילדים ולאישה?אירוני)

וזה עוד חלק קטן מהמקרים שקרו בחצי האחרונה בישראל..

נראה גם שאף אחד לא ממהר לעשות משהו,ואולי בכלל אין מה לעשות?

בסוף זה עוד ייחשב כנורמלי.