או כן או לא, מה שבטוח - אולי, וגם זה מוטל בספק

אני נמצאת במקום שבו אני לא רוצה להיות

אני לא מתאימה לכאן

בת 17 שחושבת כמו בת 27

לפעמים אני רוצה להיות ילדה קטנה ומפגרת שמתרגשת מזה שדמדומים 2 יצא בקולנוע! ייייאי.לא.

ואני מתוסכלת מזה.

ואת התסכול אני מוציאה בצורת תוקפנות,ריחוק,נהיית מעפנה וסגורה יותר ויותר

אין לי חברים.

יש רק את אלה שאני איתם רק כדי לא להיות לבד..

וחוץ מזה?כלום

וגברים?

גועל נפש אחד גדול

זה פשוט עצוב שלא היייתי עם אחד שבאמת באמת באמת רציתי..

הכל היה רק כי..וואלה...חרמנות ריגעית.

וכאלה שבאמת רציתי? וויתרתי.. טובים מדי בשבילי.. ולמה סתם להיפגע..

אז אני בורחת.. למזלי אני לא מאלה שבורחים לאלכוהול,לסמים,לסקס עם זרים שמכירים בבר חשוך ומסריח

יש את הספרים..המוזיקה..הכתיבה..אחח מה הייתי בלי זה

אז מה אני אגיד.. לא בא לי.. לא בא לי שזה ימשיך ככה..

אני פשוט רוצה שתבוא תקופה חדשה..

לא יודעת איך זה אמור לקרות..אבל זה יקרה

יהיה טוב.