או כן או לא, מה שבטוח - אולי, וגם זה מוטל בספק

תקופה כזאת.. שלא תמיד אני מחוברת לעצמי.

הגבר שלי,עסוק כולו בלימודים.. זה לא אנושי מה שהם עושים להם שם..כ"כ הרבה עבודות..כ"כ מעט שעות שינה.. הוא מתחיל להיות מתוסכל.. ואני לא יודעת איך לתמוך בו.. רק כשאנחנו שוכבים אני מרגישה שהוא באמת יכול להתנתק..

איזה כיף זה סקס של בוקר..ואיזה כיף זה סקס בכללי.. איתו..

ואיזה כיף זה שהוא אומר "אני אוהב אותך" במפתיע..

קשה לי שהוא רחוק ממני כ"כ.. גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינה נפשית.. לא רוצה שיהיה לו קשה.. אני רוצה שיצליח.. כ"כ חכם.. וכ"כ לא רואה את זה..

מחר אני חוזרת לשבועיים לבסיס.. לסגור שבת בפעם האחרונה בקורס לפחות.. סגרתי גם בשבוע שעבר.. וזה מדכא.. אבל אין לי ברירה.. ואני אעבור את זה.. כשאני אחזור עוד שבועיים אז בדיוק יהיה לי יום הולדת 19..

וואי רק שהשבועיים יעברו מהררררר

אני כ"כ אתגעגע למותק שלי

ולמשפחה.. ולמיטה החמהחמה שלי

רק שיעבור.. רק שאני אמצא את עצמי כבר.. ולא ארגיש כ"כ מנותקת..

אני צריכה להגיד תודה על מה שיש לי.. ולא לחשוב שאני במצב הכי גרוע.. יש אנשים שבכלל אין להם על מה להגיד תודה..

ולי..יש כ"כ הרבה דברים להודות עליהם..

שיהיה לכם שבוע טוב..

וגם לי..

...