או כן או לא, מה שבטוח - אולי, וגם זה מוטל בספק

"בכלל אין לך מה להיות כזאת עצבנית ודיכאונית,אין לך סיבה,את צריכה פסיכולוג"

נגיד.

מכירים את זה שאתם מחכים למשהו.. ואז כשזה מגיע אתם מקבלים בוקס ענקי לפרצוף?

מכירים,מכירים

תקשיב מותק,אתה פשוט אדיוט.תכלס.אתה עוד אחד שמאכזב,עוד אחד שמראה כמה ריקנות יש בגברים.

וכשהייתי איתך השוויתי אותך לכל האחרים שהיית איתם..

ואתה לעומתם,אפס,לוזר

רק האסמס גרם לי לחשוב עלייך..

איכס.

במבט לאחורה על כל הגברים שהייתי איתם..פשוט יש בי גועל...וזה לא עצוב..זה פשוט ככה.

וכאילו פאאאאאאאק כמה זמן זה יהיה ככה?

כל פעם שיהיה לי חיוך אחריי דייט נחמד..פתאום אני אגלה כמה שזה פשוט-לא

לא מתקשרים,לא מנסים ליצור קשר..

כאילו מסנג'ר זה לא בדיוק צורת דיבור נאותה אחרי דייט שלדעתי היה נורא נחמד.

אין,לא מבינה מה למה כמה איך ומתי

וואטאבר

הזמן עושה את שלו וכל הבולשיט הזה.

ואני חרמנית.

סעמק.

בים של טעויות,אתה הדג הכי גדול.