אני יושבת בחדר, מסתכלת על אדן החלון ... כלום לא השתנה /=
אבל בכל זאת הכל מרגיש כלכך שונה . .
ריח של הגשם ראשון מגיעע , ואיתו העצבות ,
הבדידות .. תחושה קרה, כלל לא נעימה ... צמרמורות בגוף ..
זכרון המום מה היה מה יהיה , השנים עוברות ...
מבלי לשים לב , והנה עוד חורף , ועוד גשם , והטיפות הראשונות ...
הריח של העלים הרטובים , הכל מגיע לאפי. ועדיין יושבת וחושבת , מעלה בזכרוני תמונות ...
כי כל זה קורה רק בחורף , הזכרונות, הרגשות .. הכל עולה כאן ועכשיו ... [=
אני והאני העצמי שלי נפגשים לשיחה חושבת איפה טעיתי, מה רציתי ולא עשיתי ...
ובכלל מה לעצמי צפתי ?
ואז מבינה .. שהחורף הגיע , וזה הזמן למחשבות , להיות בבית .. להתכסות בשמיכה החמה , לשתות שוקו חם ..
ופשוט לחכות, לחכות שיחזור אהובי - הקיץ .. כי יש עוד דברים שעליי להשלים ולעשות ושוב מזכירה לעצמי שזה לא החורף האחרון בתקווה שיגמר מהר וישאר לי ממנו רק משהו אחד ויחיד רק משהו נחמד ולא מזיק ... משהו שישאר לכולנו ממנו ,
זכרון !
