טוב, אני יודעת שהוא לא הכי ארוך בעולם אבל אני מקווה שזה בסדר בינתיים:)

בקרוב בע"ה המשך! פשוט יש לחץ א ט ו מ י של מבחנים.. שנה אחרונה, יו נואו ;)

פרק 57 J

טום, ליהי ונטלי הגיעו למועדון.

טום התקשר כמה פעמים לרן אבל הוא לא ענה, הם החליטו לבסוף להיכנס, כדי שלא יהיו בעיות אח"כ.

רן יוכל להיכנס כשיגיע.

שלושתם נכנסו אל המועדון, המוזיקה הייתה רועשת והמון אנשים רקדו בפנים או סתם ישבו על הבר, היה דיי צפוף.

טום וליהי נכנסו אל הרחבה לרקוד, נטלי תפסה את ליהי ואמרה לה באוזן "אני יושבת על הבר, אני אחכה שרן יבוא."

"טוב מאמי" היא אמרה לה ונמשכה אחרי טום אל הרחבה.

הדקות עברו, ונטלי ממש השתעממה, היא שתתה שתי כוסות של וודקה רדבול והמשיכה לשבת על הבר.

לפתע ליהי הגיחה מאחוריה.

"זה ממש מוזר שרן עדיין לא הגיע, הוא גם לא מתקשר.."

"אווף.." אמרה נטלי.

לפתע שני בנים דיי חתיכים הגיעו.

"היי.." אמרו. "לא חבל שבנות יפות כמוכן יושבות? בואו לרקוד.." אחד מהן תפס בידה של ליהי.

"אא, אני מעדיפה שלא" היא ניסתה להיות נחמדה אבל הוא לא הרפה. "נו, בואי לרקוד איתי, תעשי לי את הערב.."

פתאום טום הופיע.

"אההם" הוא 'השתעל' מאחורי הבחור והוא הסתובב "כדאי שתמצא מישהי אחרת שתעשה לך את הערב.." אמר בתקיפות.

"אה, סליחה אחי, לא ידעתי שהיא איתך.." הוא אמר במהירות וברח מהמקום.

"אני הולכת לרקוד איתו" אמרה נטלי והצביעה על הבחור שפנה אליה "גם ככה לא נראה לי שרן הולך להגיע.."

"זה רק אני או שהיא ממש התבאסה שהוא לא בא?" שאל טום את ליהי.

"ברור שהיא תתבאס, היא חיכתה לזה..מעניין למה הוא לא מתקשר"

בדיוק באותה השנייה צלצל הפלאפון של טום.

'רן' היה רשום על הצג. הוא ענה.

"מה אחייי? אני לא שומע!!!.. טוב.. אה.. כן היא התבאסה.. טוב דבר איתי.. יאלה אחיי." הוא ניתק.

"מה?" ליהי שאלה.

"סתם, אימא שלו תקעה לו את אחים שלו הקטנים.. הוא גם התבאס"

"אה.. אוף איזה עצבים. אולי תשלח לו תמספר פלאפון של נטלי, ואם הוא ירצה הוא יתקשר אליה והם יקבעו משהו.."

טום סימס לרן: =זה המספר שלה, תתקשר אליה אתה יודע תבקש סליחה שלא הגעת וכל זה..= והוא רשם את המספר של נטלי.

טום וליהי יצאו מהמועדון, בשעה 5, כשנגמרה המסיבה, נטלי ישבה בחוץ עם אותו הבחור וקמה כשראתה את ליהי וטום, היא אמרה לו שלום והתקדמה לכיוון האוטו.

"מזל שיצאתם, הוא היה דיי קרצייה." אמרה.

"לרחם עלייך עכשיו או אח"כ?" טום צחק.

"עכשיו" חייכה אליו בציניות.

הם הגיעו הביתה, התקלחו מכל הסירחון שדבק בהם, והלכו לישון.

הגיע הבוקר, דנה ואדם ישבו מתוחים בתור לרופא הנשים לבדיקת האולטרה סאונד, לפתע הרופא קרא להם.

"שכבי בבקשה, מיד נתחיל" הרופא יצא מהחדר ודנה שכבה על המיטה.

"לאן הוא הלך?" שאלה את אדם, מודאגת.

"בטח להביא את התיק שלך או משהו, אל תדאגי מאמי.. אני פה איתך" הוא לחץ את ידה שהייתה בתוך ידו.

"אני מפחדת" אמרה לפתע.

אדם לא הספיק להגיב משום שהרופא נכנס לפתע עם מכשיר שנראה כמו טלוויזיה קטנה. אדם שיער ששם הם אמורים לראות את התינוק. וואו. תינוק. לפתע זה חלחל לתוכו. הוא אבא? בעוד כמה רגעים הוא יידע.

הרופא מרח משחה על בטנה התחתונה של דנה ואז שם מכשיר על בטנה והעביר אותו הלוך ושוב.

הם המתינו מספר דקות.

"הנה" הרופא חייך אליהם והצביע על נקודה לבנה קטנה במסך.

"זה העובר שלכם, הוא עדיין ממש קטן.."

דנה הסתכלה במסך ולא האמינה. היא הביטה באדם, הוא חייך חצי חיוך.

"אדם.." היא הביטה בו בעיניים מלאות דמעות.

"הלו?" ענתה נטלי בקול צרוד במיוחד.

"ואי, סליחה.. ה.. הערתי אותך משינה?" קול של גבר נשמע מהקו השני.

"בערך.. מי זה?" פיהקה וקמה למצב ישיבה על המזרן שישנה עליו בסלון.

"רן.. חבר של טום?" אמר כאילו בנימת שאלה.

"אה.. המבריזן מאתמול?" נטלי הייתה נערה מלאת ביטחון, היא דיברה ישר בפנים ולא הלכה סחור סחור, לא התביישה להגיד בדיוק מה שהיא חושבת ומרגישה- ההפך הגמור מליהי.

"ואו, לא ציפיתי לכזו תשובה" הוא חייך לעצמו, בדיוק הטיפוס שלו- אחת כזו מלאה בביטחון שתעמיד אותו במקום.

"כן, כזו אני.." אמרה בנימה מצטערת.

"עוד יותר טוב" צחק.

"למה לא באת אתמול?" שאלה אחרי כמה שניות.

"סתם צצה בעיה עם האחים הקטנים שלי.. אני מצטער, ממש רציתי לבוא"

"ממ, לא נורא.. יהיו עוד הזדמנויות, כמובן רק אם תרצה.."

"ברור שאני רוצה" הוא חייך "את שומעת? יש לך מסנג'ר או משהו? אני פשוט עכשיו מסיים משמרת בעבודה אז אני אגיע הביתה ונדבר כבר על המחשב.."

"בטח.."

היא אמרה לו את כתובת המסנג'ר שלה, ואחרי הבטחה שהם ידברו היא ניתקה וחזרה לנמנם טיפה.

"אני אצא, תדברו ביניכם, אני אחזור עוד כמה דקות" אמר הרופא ויצא עם התיק הרפואי של ליהי.

אדם לא אמר מילה ורק חיבק אותה מה שגרם לדנה לפרוץ בבכי חזק יותר.

"אני מבטיח לך, שלא משנה מה.. אני לא עוזב אתכם, בחיים לא.. אנחנו ביחד בזה יפה שלי.

תסתכלי עליי" הוא החזיק את פניה "זה התינוק שלנו, תראי.."

"אדם.." היא ניסתה לומר לו משהו.

"דיי מאמי, אל תבכי אני פה איתך.. אנחנו נגדל אותו ולא משנה כמה קשיים אנחנו נהיה משפחה מאושרת וכשנוכל- נתחתן."

"אדם תקשיב לי.."

"מה מאמי שלי?"

"אני רוצה להפיל" היא אמרה בהבעה חתומה.

נטלי נכנסה לחדר של ליהי וראתה את טום וליהי ישנים. איזה חמודים הם, חשבה לעצמה וחייכה.

היא ישבה על המחשב והתחברה למסנג'ר שלה.

כשהיא התחברה ראתה שרן הוסיף אותה. הוא מיד שלח לה הודעה.

רני אומר\ת:

שלום לך (:

נטלי אומר\ת:

שלום גם לך חח

רני אומר\ת:

אז.. מה נשמע?

נטלי אומר\ת:

הכל מצויייין, איתך?

רני אומר\ת:

מעולה ברוך ה'.

לאחר שחשבה מה תענה לו רשמה-

נטלי אומר\ת:

מה, לא בא לך לספר לי על עצמך קצת? :P

רני אומר\ת:

בכיף חח אני בכיתה י"ב, עוד חודש יש לי 18, החבר הכי טוב של הבחור שלנו שם חח, הצבע שלי זה כחול ואני אוהב לאכול. :D

נטלי אומר\ת:

חחחחחחחחחח אוקיי..(:

רני אומר\ת:

עכשיו תורך.

נטלי אומר\ת:

אממ אני כיתה י"א (למרות שעדיין לא נרשמתי לשום בצפר פה), בת 17 (בוול היום אגב :P )

רני אומר\ת:

להההה! מזל טוב מאמייי! מה את עושה בבית?! את לא יוצאת לאנשהו?

נטלי אומר\ת:

אני מניחה שכולם שכחו מרוב הבלאגן שאנחנו חוזרים לארץ וכל זה. שליהי תקום היא בטח תיזכר ותרגיש מזה רע חחח

רני אומר\ת:

חכי שניה.

נטלי לא הבינה מה קורה. כעבור שתי שניות הפלאפון של טום צלצל.

טום ראה את נטלי על המחשב וזרק לה מבט עייף, לאחר מכן ענה לפלאפון.

"מה אתה מעיר אותי חמורר.."

רן: "קומו יא אהבלים, ותגיד לחברה שלך שהיא שכחה ת'יומולדת של בת דודה שלה"

טום: "אני רואה שהספקתם להתחבר.."

רן: "משהו כזה"

טום: "חחחח טוב מטומטם, אני מעיר אותה."

רן: "חחחח יאלה ביי אחי"

טום: "ביי גבר"

מכיוון שנטלי שמעה רק את טום לא הבינה כ"כ את פשר השיחה.

"ליהי קומי" טום נדנד לליהי.

"מה קרהה למה ככה מוקדם.. יום שבת"

טום התקרב לאוזנה ולחש לה "שכחת את היומולדת של נטלי"

היא קפצה בבהלה ונטלי נבהלה.

"מזל טוב מאמיייייייייייייייייייייי יואואוו אני מצטעררתתת מרוב כל הבלאגן שכחתייייייי!!!!!"

היא חנקה אותה בחיבוק.

"אני מניחה שאני צריכה להודות לרן" איכשהו הצליחה לדבר מתוך החיבוק המוחץ של ליהי.

"קומי תתארגני נצא לאנשהו." אמרה ליהי בהתלהבות.

החודש היה נובמבר, מזג האוויר התחיל להתקרר.

לאחרי מקלחות קצרות יצאו להתארגן.

ליהי לבשה חולצה ארוכה לבנה, ג'ינס כהה ומגפיים לבנות, נטלי לבשה חולצה בצבע בז', ג'ינס בהיר ונעלה Ugg בצבע בז'. טום לבש קפוצ'ון אפור וג'ינס לא רחב מידי ולא צמוד מידי בהיר עם נעלי נייק לבנות.

הם נכנסו לאוטו של טום ונסעו למסעדה האהובה על נטלי שלא ביקרה בה המון זמן, כי לא הייתה בארץ.

בדרך הפלאפון של נטלי צלצל, זו הייתה אמה.

"היי מאם" היא עדיין הייתה רגילה לאנגלית. אבל מיד חזרה לדבר עברית.

"תודה.. לא נורא.. אה אוקיי אז תקחו את המזוודות שלי מהחדר של ליהי. טוב, בסדר.. חחחחחח זה בסדר לא קרה כלום!.. אהה, אוקיי." היא עצרה ושאלה את ליהי איזה י"א היא, ליהי ענתה "8" "אמא, י,ב 8, כן.. טוב ביי" היא ניתקה.

"חחח וואי מסכנה היא מזה נבהלה שהיא שכחה את היומולדת שלי" פנתה לליהי ולטום.

"כן וואי חח זה בגלל כל הבלאגן" אמרה ליהי.

"כן, אמרתי לה שזה בסדר.." צחקה. "היא אמרה שהם לוקחים את כל המזוודות כי הבית החדש מוכן, והריהוט הגיע"

"וואי איזה יופי, איזה כיף שאת חוזרת לארץ לתמיד!" ליהי חייכה.

"והיא רשמה אותי גם לבית הספר שלך.. לאותה כיתה.. בגלל זה שאלתי אותך"

"יואוו איזה כייייייייף!!"

שאר הנסיעה עברה בשקט, הם הגיעו למסעדה,  אכלו, צחקו, דיברו, ואז הזמינו לנטלי עוגת יומולדת ושרו לה 'היום יום הולדת' לפתע הפלאפון שלה צלצל "התקבלה הודעה חדשה" היה כתוב על הצג "מאת: רן" היא פתחה את ההודעה.

'מאמי, לא הספקתי להגיד לך מזל טוב כמו שצריך.. אז המון המון מזל טוב, עד 120, אושר ועושר בריאות וכושר (איזה נדוש אני חח) והכי חשוב- אהבה (:, את ילדה מדהימה ממה שהספקתי להכיר, מקווה להכיר יותר ;)'

היא הראתה את זה לליהי כשחיוך פרוש על שפתיה. "יאא איזה מתוק הואא! טוום תראה!" ליהי אמרה.

טום צחקק "כפרה עליו.. אין נטלי, הוא בנאדם זהב, יהיה לך מזל אם תזכי בו" הוא קרץ לה עין.

"הלו?" מתן ענה לפלאפון שצלצל.

"אתה ממש חוצפן!" אמרה נועה בקול מאוכזב.

"למה יפה שלי?" אמר מתן בפליאה.

"כי אני מתגעגעת אלייך ובכלל לא אכפת לך!"

"יאא! למה את אומרת ככה?"

"כי לא התקשרת כל היום, וגם אתמול"

"אני מצטער נסיכה.. את רוצה שאני אבוא אלייך ונצא לאנשהו?"

"מה שבא לך.."

"טוב, אז תתארגני, אני עוד חצי שעה אצלך, נצא לאנשהו"

"טוב מאמי"

"ביי אהובתי"

"ביי חיים שלי"

היא ניתקה.. היא הייתה מאוכזבת.. הוא לא הזכיר כלום לגבי היום, הם 4 חודשים.. יכול להיות שהוא שכח?

היא החליטה להעיף את המחשבות האלה מהראש שלה ולהיכנס להתקלח.

אבל גם כשיצאה מהמקלחת הייתה טיפה מאוכזבת.

היא לבשה מכנס סקיני אפור, חולצת עטלף ארוכה שחורה ונעלי עקב שחורות, היא פיזרה את שערה וייבשה אותו מעט בעזרת הפן מה שהחליק אותו מעט, התאפרה מעט וחיכתה לטלפון ממתן. לפתע הפלאפון שלה צלצל, היא ענתה.

"תרדי למטה" הוא ניתק עוד לפני שהספיקה לענות. 'מה יש לו?' חשבה לעצמה.

היא פתחה את הדלת, לצאת לבחוץ אבל כל מה שראתה מול פניה היה זר ורדים ענקי, לרגע לא הבינה מה קורה ואז מאחורי הזר הציץ הפרצוף המחויך של מתן.

"חשבת ששכחתי?" הוא נישק אותה נשיקה ארוכה.

"יוו אתה דפוק?! אל תעשה את זה בחיים! לא הבנתי מה יש לך!" היא נתנה לו מכה קטנה על הכתף.

"רציתי טיפה להלחיץ אותך. באמת חשבת שאני אשכח את זה?" התקרב אליה. "נו קחי את זה כבר" הוא צחק והיא לקחה את הזר ושמה אותו בתוך אגרטל עם מים.

"אז לאן אתה לוקח אותי?" שאלה אותו בזמן שהם הלכו לכיוון האוטו.

"מה בא לך? מסעדה? סרט?"

"יואו, בוא נלך לסינמה סיטי" אמרה בהתלהבות.

"בשבילך הכול" נישק אותה.

"מ.. מהה?" אמר אדם.

"מה ששמעת" אמרה דנה בעצב.

"אבל למה יפה שלי?"

"כי ככה, זה יהרוס לי את החיים אדם. הלימודים, הצבא. אני לא אספיק לחוות כלום. בעוד 9 חודשים במקום לסיים את כיתה י"א ולהתחיל י"ב אני אלד תינוק, ואתקע בבית מחליפה חיתולים ומניקה. זה לא נשמע הגיוני."

"את יודעת שלהפיל זה מסוכן.." אמר, מנסה להניא אותה מהחלטתה.

"לא אם עושים את זה אצל מישהו מוסמך עם שם טוב" היא התעקשה.

"מאמי, אבל זה תינוק. זה התינוק שלנו" הוא נגע בבטנה והעביר בה צמרמורת קלה. היא חשבה על מה שהוא אמר. זה באמת שלהם, תינוק קטן. חיים קטנים נרקמים ממש ברגע הזה בתוך הבטן שלה. היא באמת תוכל לקטוע אותם ככה? להרוג את היצור הקטן שמתבשל לה בבטן? פתאום רחמים נכנסו לליבה והעלו דמעות בעיניה. איך היא חשבה שתוכל להרוג את התינוק הקטן שלה. שלה ושל אדם.

"אתה צודק" היא חיבקה אותו ובכתה אל תוך חזהו. ופה היא החליטה. החליטה החלטה שתשנה את חייה ואת חייו של אדם לתמיד, היא תגדל את התינוק הזה. היא ואדם- ביחד.

הגיע הערב, ליהי עמדה מחוץ לביתה והתחבקה חיבוק ארוך עם טום.

"אוף, אל תלך.." התכרבלה בתוכו.

"אני חייב מאמי, את באה אליי שבת הבאה, כן?"

"ברור.. " היא נישקה אותו "אני יתגעגע אלייך מלא" הסתכלה אל תוך עיניו.

"גם אני אלייך יפה שלי, אני אוהב אותך" נישק אותה וליטף את פניה תוך כדי.

"גם אני"

הם לא רצו להיפרד אבל היו חייבים, טום נכנס לאוטו וליהי צפתה במכונית המתרחקת ורק אז נכנסה הביתה.

היא נכנסה לחדרה ו'נפלה' על המיטה.

"זהו?"

"אווווף הוא הלך איך אני מתגעגעת אליו" אמרה.

"חחחח לא נורא, שבוע הבא את אצלו גם ככה" חייכה אליה נטלי.

"כן אבל אני אשתגע עד אז"

"ואי איזה דבק אתם.. דיי כבר" צחקה נטלי.

"תגידי! אין לך בית ללכת אליו?" אמרה ליהי בעצבים.

"חחחחחחחח אני הולכת, תירגעי יא מכוערת"

"יאלה יאלה! ביי.." צחקה ליהי. "איזה כייף שאתם פה יואו!"

"כןן! ומחר גם נלך לאותו בית ספר ביחד" אמרה נטלי.

"כןן נכוןן איזה כיייף!"

"טוב, אני אלך לארגן בגדים, תיק, ספרים.. כל השיט הזה.. יו נואו.. ביי, לילה טוב מאמי" נתנה לה חיבוק והלכה.